מדריכת פילאטיס (בשיא הרצינות): כופפו את הראש ככה שאם מישהו יראה אתכם מהצד הוא יחשוב שערפו לכם את הראש.
😔
אני בלב: לא נשמה, זה too soon וכנראה שלעולם לא תוכלי להגיד את זה בדור הנוכחי.
אני בקול: <נשימת מחאה>
זו מחשבה אופטימית!
אוטו בדיוק כמו שלי, אותו צבע, אותו דגם ועדיין לא נותן לי להשתלב במסלול.
אני ממש מעוניינת באוריג׳ין סטורי של הבעלים של האוטו. מה קרה לפני? מה היה המשבר שצריך לזעוק אותו? האם זו אזהרה? לקח בדיעבד? זה כאילו יש פה סיפור שלם שהתרחש ואנחנו רואים רק הסוף שלו.
🩷
החיים שלי היו בכזו סערה ואז נתקעתי עם הטראומה של ה-7.10 והמלחמה, שהופתעתי שה-1.1 הגיע כל כך מהר ועוד לא הספקתי /הצלחתי לעצור ולחשוב על ההחלטות לשנה החדשה. 😑
הבוקר היתה לי מחשבה על משהו. מעניין כמה זמן ייקח לאינסטגרם לטרגט אותי.
גם אני אהבתי את commonwealth דמון קופרהד נמצא ברשימת הקריאה שלי.
נסו את לוקה הוא מקסים ומשום מה אנדררייטד.
זה נכון. שכחתי מהסצנה הזו.
שרדתי מחלה. הגעתי להישגים מרגשים בעבודה. הרחבתי את הלב לחברות חדשות❤️
לוקה, מכוניות וטוי סטורי הראשון הן אופציות חמודות מאד בלי סצנות מפחידות או רוע.
מרגישה שאני צריכה להיאחז בטוב כי העצב והרוע מציפים. אז הבוקר אני חושבת על הסבאים וסבתות החמודים שמגיעים בכל יום שישי לרקוד זומבה. מוקפים בחמישים נשים בכל הגילאים, הם מפזזים כמה שהם יכולים וזה מקסים וחי ומלא אופטימיות.
אז ככה זה מרגיש כשעובד מוצלח וחכם שהכי כיף בעולם לעבוד איתו מתפטר.
מצטרפת באיחור להסכים איתכן עם הכל (חוץ מאמילי הנרי שאהבתי רק את רומן קיץ שלה) וכיף לייבא את פיד רומנס גם לכאן 🤗
אני יכולה להגיד שלאיש היו משקפיים ונעליים שעולים מאד ביוקר.
הקופאית כשהגיע תורי: עשרים שנה אני עובדת בקופה וכל פעם אני מופתעת מכמה אנשים הזויים.
בתור בסופרפארם איש אחד התווכח עם הקופאית שזה לא סודה, זה מים מוגזים.
בגלל שזה סיפור טראגי מאד עם סוף מוחשי שקל להבין אותו. סוף של כמעט ו.. שמגיע בתקופה שכולם צמאים לחדשות מעודדות. וגם כי הסיפורים הבודדים תמיד תופסים יותר תשומת לב מאשר המספרים הגדולים.
קוראים לזה ״אפקט הקורבן המזוהה״
Identifiable victim effect
סורי, אימה אף פעם לא היה אסקפיזם בשבילי. בטח לא עכשיו☹️
למה נטפליקס מציע לי סרט אימה, יש אחד בחוץ. פתוח לכולם כמו בדרייב אין, רק שאנחנו העלילה.
אני גם חושבת ככה. אני גם לא משתתפת במשחק ״איך נמנעתי מסופגניות״. זה קינוח שווה וטעים ומיוחד לתקופה בשנה וכיף לאכול אותו אם רוצים.
שאלה מצוינת. מה שבטוח, הם ביססו את זה שהמותג שלהם יקר.
זה מה שנשאר. זה גאוני: מצד אחד ערימת דגלי ישראל בתקופה הזו ומצד שני לקוחות נושאים בכבוד ובעדינות קופסאות דגל ישראל. חיבור לערך 💯
המהלך של רולדין למתג את אריזת הסופגניות עם דגל ישראל הוא גאוני.
בוקר טוב יש עננים בשמיים ולכן שוחחתי הבוקר עם מישהי שטוענת שמזג האוויר מהונדס על ידי חברות אלקטרוניקה והממשלה ולא על ידי אלוהים.
וואו, זה נהדר ממש!
זוכרים איך כשהיינו ילדים היה פעם חורף
זה כמו דילמת האסיר רק בפילאטיס: להגיד או לא להגיד? סימטריה או נידוי חברתי?