מלא פעמים כשיש לי תחושת החמצה אל הילדות המחורבנת שהיתה לי, אני מזכיר לעצמי שאף פעם אי אפשר לדעת מה היה אילו, ויש אינספור שהיו בחינוך הכללי ולמרות זאת לא קיבלו את התנאים המתאימים להם ו'פספסו' אותם
Posts by Some Random Name.
מיד חשבתי על זה:
youtu.be/pXo0tst4KAA
אגב בתוך שבועות ספורים - כבר הפנו המון כוחות לאיו"ש בדחיפות
כולל כוחות מיוחדים
ובכן, מי שהכרתי בתפקידים פיקודיים ובכירים, לא היו כל כך אופטימיים באותם הימים.
לפחות אלו מבניהם שהיו זמינים מדי פעם ולא היו בגיל 55 במרדפים שבועות ברצף בשטח מפקדים על כוחות מיוחדים בחיפוש אחרי מחבלים.
בגיל צעיר שלחו אותי ללמוד שחיה בקבוצה, המדריך לימד בעיקר את הילדים היותר גדולים בזמן שהצעירים פרפרו במים הרדודים על מצופים.
השיעור היחידי שבו למדתי משהו שם, היה השיעור שבו אבא שלי היה ההורה המלווה והוא זה שלימד אותי
גם ההתעשתות המהירה של הצבא לא בדיוק היתה משהו מדהים.
כשטייסים לא ידעו מה הם אמורים להפציץ בכלל, כשאינספור מקרים לכאורה בוצע מה שמכונה 'נוהל חניבעל' על אזרחים,
וזה עוד לפני ההפצצות חסרות האבחנה כתוצאה מאגו פגוע ותאוות נקם ובשילוב עם בחירת מטרות כושלת לכאורה עם AI
'השנה, לא אשאר לבד ביום העצמאות.
אלך לעל האש של ה.ל.ל., אפילו שאני מתקשה באירועים חברתיים.
אפגוש אנשים, אוכל דברים טעימים, השנה אני יוצא מהבית.'
הבטן שלי: "חחחח no you don't."
מעריך את הנדיבות התיאורטית ❤️
המשפחה של סבתא שלי היתה במשך שנים פה בארץ.
היה להם מפעל מסויים ומתישהו חלקם נסעו לאירופה לרכוש ציוד ומיכון משוכלל.
במהלך שהותם שם פרצה מלחמת העולם הראשונה, הם נתקעו שם ולא הצליחו לחזור.
השתקעו, הקימו משפחות גדולות, שגשגו.
סבא רבא שלי עלה לארץ בתור חלוץ, הוא היחיד שנותר מכל משפחתו.
ברשותך אומר שלדעתי לגיטימי לגמרי לחסום גם אם הסיבה לא מרגישה מספיק 'מוצדקת'
אנחנו כאן בשביל שיהיה לנו טוב, וכשמישהו או משהו מפריעים לזה, גם אם לא באשמתם, לגמרי זכותך לחסום כדי להחזיר לעצמך את המקום שלך.
קרה שחסמו אותי בטוויטר כאלו שלא היתה לי אינטראקציה מוקדמת מולם, והזכרתי לעצמי שזה כמובן זכותם.
יש בכן תקווה?
אשמח לשמוע ואולי לקבל השראה
חסרה לי מאוד התקווה
מאכזב הורים בלי לצאת מהארון, שאלו אותי כיצד
ההיסטוריה לא חוזרת, היא מעולם לא הפסיקה לקרות.
הקרנל דפוק והרוע הוא תכונה מובנית במערכת.
ביום שבו הזיכרון הופך לטקס, נשארת רק צריבה תמידית בתודעה מול חברה שמכורה לכוח ולוקחת את ההיסטוריה הפגומה בתור מדריך למשתמש.
המילים איבדו משמעות מול עולם שבו החמלה נחשבת לבגידה, הכוחניות והשנאה משתלטות על הסביבה.
עברתי סוגשל הגירה, כשיצאתי בשאלה ונשארתי לבד בעולם לכמה שנים.
במדינה שאני דובר בה את השפה ועוד יתרונות משמעותיים, ועדיין זה היה נורא.
אני אהגר יום אחד,
הדחיה של זה - בגלל שהרגשתי כמה גרוע זה היה אז ולא בא לי לחוות שוב.
בשעה טובה נולדה לי אחיינית מתוקה, בחול המועד פסח.
חמודה שאין דברים כאלה 🥹
אני כבר לא ברשתות חברתיות אחרות, אז הלוואי שמכאן תבוא הישועה:
אנחנו מחפשות רופא/ה מומחה/ית לרצפת אגן (אורוגינקולוג/ית) ברמה הכי גבוהה לייעוץ פרטי דחוף
רצוי באיזור ירושלים
מכירות?
אשמח מאוד להמלצות
מסתבר שכאשר תוקעים את האף בכוס תה כדי לנסות לקבל קצת אדים, בניסיון לפתוח את הסינוסים,
מומלץ שלא להירדם ולגלות שהאף ניסה לטעום את התה.
אל תשאלו איך אני יודע.
כמו כן, לא לגיטימי בעיני שלנשום את האוויר באטמוספירה בה אני נמצא - מסוכן לי גם בתוך הבית.
חרא של טיימליין.
ציוץ של נתניהו: > בכל דור ודור קמים עלינו לכלותנו, ואנחנו הנחתנו 10 מכות על ציר הרשע - והשגנו 10 הישגים כבירים. צפו בהצהרה שלי הערב > תגובה של ג'ון פולין: יש עדכון על ציר פילדלפי?
ג'ון פולין, אביו של הרש גולדברג-פולין שנרצח בעזה, מגיב להתרברבות של נתניהו בטוויטר.
נתניהו השתמש בציר פילדלפי כאחד התירוצים להמנע מחתימה על הסכם להחזרת החטופים, שיכול היה להציל את הרש
🚨 #רוזהניוז linktr.ee/rosanews
בסוף הכל יהיה ממוגן ואנחנו נמשיך בשגרה לגמרי כרגיל.
ניסע באוטובוסים ממוגנים לעבודות ממוגנות, נחזור אל בתים ממוגנים ונעשה קניות בסופרמרקט ממוגן.
נלך למרפאה ממוגנת ונשב במסעדה ממוגנת.
מדי פעם יהיו אנשים שלא יספיקו להגיע או שיהיו בקווי התפר בין מיגון למיגון,
ואז יגידו בחדשות שהם לא נשמעו להנחיות.
שגרה.
דמיינו שבשורה הראשונה היה כתוב ‘שלטון זר פונדמנטליסטי קיצוני’ בשביל לחדד את הטוויסט
קשה לחיות בחשש תמידי, בידיעה שיש שלטון זר של אנשים רעים שרואים בך אויב ועושים הכל כדי לפגוע בך בכל דרך אפשרית.
ויש גם את הקטע עם איראן.
לפני כמה שנים ביומולדת של חברה, כשסירבתי לג'וינט ונכנסנו לדיון והסברתי שאני לא שותה ולא מעשן וכו' אז מישהו אמר "אז איך אתה שורד את החיים?"
ולא היתה לי תשובה בשבילו.
כנראה אינרציה.
אז למעשה אין לי איך להשקיט את התודעה וכל דבר שאני מנסה זה כמו פלסטר על עצם שבורה, כוסות רוח למת, או כל דימוי אחר שיכול להתאים לניסיונות הדחקה של המציאות ההזויה.
אני משתוקק כל כך לשקט שקלונקס נותן בתודעה ואין שום דבר דומה לזה
אני לא עושה סמים ואפילו לא מעשן וויד
לא שותה אלכוהול ולא מעשן סיגריות
ובכוונה לא נוטל בנזודיאזפינים כיוון שברור לי שזה יגרום לי להתמכרות - לא פיזית אלא נפשית בגלל השקט שזה נותן בראש
(טוב מן הסתם גם פיזית) >
אופס פספסתי את הלא
סליחה😅
אבל באמת אני חושב ככה
אתם מדהימים וכל הכבוד וגרמת לי לבכות
מה, כבר שחררו אותכם?
באמת הם שוכחים אותנו במקלט 😭
באתי לומר שפיצחתי את השיטה - להתייאש משפיות וזהו, ואז לא צריך לעבור הלוך חזור.
אבל אז נזכרתי במה קורה פה בארץ ומי בשלטון וכמה שכולם מיישרים איתם קו ובטוחים שהמלחמה מוצדקת,
ואני מבין שלצערי אני השפוי.
אצלנו רוב האנשים יורדים למקלט בהתרעה המקדימה, כי בזמן אזעקה זה מעצבן לרוץ וגם כי יש דיירים מבוגרים שלוקח להם זמן להגיע, ודיירים בבניינים ליד שבאים אל המקלט שלנו
אז בכל התרעה רובנו במקלט
חח מבין לגמרי
רק אם חותכים בשביל נשנוש ולא לקוביות קטנטנות, אז במציאות זה הרבה יותר קל וקצר מהמדריך הארוך הזה:)
ואישית הייתי שמח שכל הירקות והפירות יהיו כמו בננה - שלא צריך לחתוך או לשטוף או לטפל, רק לפתוח ולאכול
אני שוקל להציע את עצמי לתפקיד בייביסיטר כשההורה נמצא בבית, למשל עבור כאלו שעובדים מהבית,
אבל חוץ מפה (שאני חצי אנונימי) אני לא ממש מתקשר עם אנשים כרגע
ובכלל, בעשור האחרון נתקלתי במקרה אחד בלבד של בייביסיטר ממין זכר, נראה לי שרוב האנשים יהססו ויעדיפו שלא
(אפשר להבין, גם אני לא מת על גברים🙄)