בהצלחה רבה!

השמחה פינתה מקום לחרדה, כי נזכרתי שבכמה פרסומים של 2016 מופיע בביו שלי שגדלתי בבסיסי חיל האוויר ברחבי ישראל

עדיף להיות בישראל אם אתה כלב גדול שמחפש אימוץ לתמיד. לא יפלו אותך בגלל הגודל

פחות מיממה אחר כך קיבלתי תשובה מרגשת: ״כל כך שמחנו לראות את השם שלך בהגשות! אהבנו את הסיפור, ומאוד נרצה לפרסם אותו״

הם מכירים את השם שלי. פאקינג שמונה שנים. התחלתי לבכות

לא כתבתי מאז 2018. ובאנגלית כתבתי רק מ-2016, סיפורים קצרצרים. ואתמול ערכתי איזו סקיצה מאז, שיניתי איזה חצי (בהתאם למי שאני היום). שלחתי למגזין שעוסק בז׳אנר הקצרצר. זמן המתנה לתשובה עומד על 16 שבועות

תגידי מה קורה איתכם כשתוכלי

חחח הם בהחלט היו קונים

מעניין לראות את האפקט הזה כל כך מהר: מוזיקאים סנובים ממש התלהבו מהם בהתחלה (כולה חודשיים-שלושה), ועכשיו בגלל שהם טרנדים, הם לא ממש יודעים מה לעשות עם עצמם. לאהוב מוזיקה פופולרית זה נוגד את הדת שלהם

כן. בכל מקום

אחד הדברים שעושים אותי הכי מאושרת זה לראות אנשים מספיקים לאוטובוס למרות שכל הסיכויים נגדם

אני מוציאה, אבל זה בגלל שאני משתמשת בשום הרבה פחות, וזה מתיישן די מהר. ואז כן, יש לו טעם ״ישן״ יותר ממה שמסביב

לא הייתי שם בעצמי. חברה שלחה לי ווידאו לפני שרצה משם. היתה מלא משטרה

אין לזה סוף

שלשום המנהיג המזעזע של מפלגת ווקס נאם בגרנדה. הוא צעק על פודיום ברחבת הקתדרלה. אנשים נופפו בדגלי ספרד וצרחו ״סנצ׳ס הבן זונה״.
בן-גבירים כאלה, רק חואן-אנטוניו.

מולם עמדו אנשים שהפגינו נגד המלחמה במזה״ת ונגד פשיזם כללי, הרבה דגלי פלסטין.

פרצה שם כזו אלימות בין שתי הקבוצות שזה הרגיש כמו ישראל ב-2022

בונוס: כיף להרכיב מחדש את הפיד כטוויטר 2010

אחרי שמאבדות כל כך הרבה חשבונות בכל מיני פלטפורמות, זה ממש לא עניין לאבד עוד אחד. אבל בחשבון שלי של הסוויפטי היתה לי קהילה של איזה 3,000 סוויפטיז מכל העולם וזה קצת מבאס