חוזרים למלחמה מלחמה או כזה חותים? מה הדיבור?

הקונספט של להספיק *הכל* לפני שתחודש המלחמה - מעייף מאוד
הייתי היום ב4 יציאות שונות ועוד לא התחיל הערב

יאיייי טנקיווו

אמיתי? זה הסכום המעודכן?

אז איפה אנחנו כרגע עם מגבלת המכס? אנחנו ב75 או 150 דולרות?

התועבה הנגישותית שהיא קניון עזריאלי ראשונים

העניין הוא שכל היומן הזה נשמע נורא מדוכא אם כותבים רק כשמחורבן וחיים את החיים עצמם כשהכל טוב ואין צורך לשחרר

חתכתי מה שסבא לי היה קורא לו בבוז ״סלט סוסים״ אבל זה היה או זה או לא לאכול היום ירקות אז ניקח מה שאפשר

היום לפני 10 שנים התחלתי לעבוד במקצוע שלי
יש לי עשר שנות
עשור
הייתי רוצה לחגוג את זה אבל אני לא יודעת איך או מה בעצם אני חוגגת

יש מדפי אקריל נדבקים שאפשר לחבר לגב הרהיט, אבל לא בטוחה אם משלוחי אליאקספרס חודשו ומתי זה יגיע אם יגיע

יש לך דברים שצריכים הטענה ארוכה? נישה מעולה ליד שקעים

החזיק יפה האופוריה של השלום המתפרץ

שומעים את ״שבת בבוקר יום יפה״
הגדול: ״לא צריך לחכות לשבת אפשר לעשות את כל זה סתם בבוקר במלחמה״

אימת השגרה המתפרצת לשבועיים או פחות לא כולל שיגרים מהצפון טלח

רוצה את החיטוב אבל מעכשיו כבר במחשבות ביטול על האימון שקבעתי לאחרי החג

כן, היום ערב שביעי של פסח, מחר בלילה המימונה

פירוטכניקה שלא היתה במחוזותינו

היום זה נוסטלגיה אבל כל הילדות חלמתי על טוסטר פסים שיעשה לי את הלחם קריספי בצורה מאוזנת על כל שטח הפנים של הטוסט

במחסני חשמל?

ההתקף לב של השינה הרציפה בפעמים הראשונות

העגבניה הופכת את זה לסלט לגיטימי לחלוטין ולא סלט עצלנים

סלט שימורים:
מלפפון חמוץ טונה תירס עם מיונז מלח פלפל

פח אשפה חסר תועלת

אנשים שכל הזמן מספרים על עצמם כמה הם עוזרים וכל מה שאני מקבלת מהם זה תיקים להתמודד בנוסף לכל השיט שיש לי עם עצמי

אין לי זמן לבכי הזה עכשיו

לא יודעת אם אני יותר כועסת או יותר מודה לרוטינות היומיות של הילדים, שבת וחג שמכריחים אותי לקום ולעשות דברים ולנקות ולארגן כשכל מה שאני רוצה זה לשכב בפוך לאכול פופקורן ולהירקב

לא ידעתי מה קרה אז הלכתי לחפש

אוף

אנחנו עוד לא התאוששנו מהאירוע שקראנו לו ״ליל הקקי הגדול״ ועברו כבר כמה חודשים טובים מאז (לא נעים לי לפרט אבל בגדול קקי בכל הבית)

השלב הקשוח 😞

הפער בין הרצון שלי להיות חסרת אחריות לחלוטין וליכולת לשחרר הכל וכוסומו העולם

לקנות במכולת בישוב במחיר מופקע או לנסוע לאושר עד עם הילדים ולקוות שלא יהיו טילים בדרך
כל החכמולוגים של זאת המלחמה הכי פריווילגית בואו תעשו לי קניות יחבורת קוצים בתחת