רמת המטוביציה שלי לעשות את העבודה שלי השבוע זהה לזו של ביבי.

מחפש מישהו לשחק איתו במאמן ומתאמנת מיבנה.

יש לי קבוצת ווטאספ עם מלא מהחברים שלי מהתיכון. היום אחד מהחברים שם שם תמונה של המוצ'ילה שלו שלא בשימוש כבר שנים ושאל אם מישהו מעוניין. מאז כמעט כל הגברים בקבוצה הגיבו דברים בסגנון "וואו! איזה תיק", "כמה חוויות" וכו'.

להיות סטרייט זה כאלו חיים פשוטים.

זה הצחיק אותי מאוד שהוא הרגיש צורך להחמיא לי על הפטמות. זה היה מאוד רנדומלי מבחנתי.

מישהו בגריינדר הגיב לי על אחת מהתמונות בפרופיל שלי בשלל מחמאות על הפטמות שלי, עוד לפני שהספקתי לסיים לקרוא הוא כתב לי שאני בכלל מכוער, ואז חסם אותי.
אני לא יודע איך ממשיך מכאן.

יש גם כאלו שהכנתי בשני, אבל נשארו רק המכוערים

כל עוד יש במחיר סביר יהיה במקרר פעם בשבוע קופסה של תותים.

בננה ותותים. זה מה שהיה בבית

אולי הוא השתמש בזה בתור חומר ניקוי.

התבטלו לי כמה דברים הבוקר, אז נשארתי לעבוד מהבית, אז תכננתי לנצל את הזמן שהתפנה לי ולטפל בכמה משימות שלא הצלחתי להגיע אליהן בשבוע האחרון.
במקום זה צילמתי כמה תמונות צמא ועכשיו אני אוכל מוזלי.
אין על החורף.

דע מאין באת ולאן אתה הולך

אני הולך להכין היום פלזיר סוכרה ואז אני הולך לתפוס עם זה חתן.

אין לי פה טיוטות אז בגדול משהו על זה שאני עם קפה בפארק מאחורי אסותא רמת החייל רואה חתיכים רצים וזה שנידונו לחיות על חרב, אבל החרב היא בעצם הפין.
פואטיקה.

מחקתי אתמול בלילה את גריינדר אז נראה לי שאני כבר בשל להוריד אותו חזרה.

מזה משנה? אתם תיראו כמו הזמרי ליווי של מי שזה לא יהיה ה3 שמסתובב איתכם!

גיליתי שיש במטבח היום קורנפלקס "Trix" אז כמובן שגררתי את כל הצוות לבוא איתי

נרדמתי באוטובוס ואז קלטתי שהוא עצר בתחנה שלי וירדתי בבהלה.
אז הנה סלפי.

ברור שלא יהיה ברולדין, כי הם משיקים אותם כקולקציה.
זה היה במאפיית המשפחה ברמת החייל.

אני לא כלכך אוהב פרג, ניסית. יש רק עוגת פרג אחת שאני מסכים לאכול והיא מתכון של אמא שלי.

לפעמים כשאני בתחב״צ וקולט גייז/סטרייטים שמידי פעם מציצים לי במסך, ואני מתכתב בגריינדר. אז אני בכוונה אתעכב רגע על הגלריית תמונות שלי.

פוגעני בעיני.
פרג זה רק לשנואים עלי.

האם זה הפריע לי לראות שהמאפייה שליד המשרד התחילה כבר למכור אוזני המן? מאוד.
האם לקחתי שתי שקיות כי לא רציתי להתבלבל בין השוקולד והתמרים? כמובן.

אני הולך היום למסיבת השקה של ספר שחברה כתבה. האירוע ברעננה מה שגורם לי לשאול למה עושים לי את זה ומה עשיתי רע בחיים, אבל אני בעיקר מתלהב לענות לכל מי ששואל אותי מה אני עושה הערב ש״אני במסיבת השקה של ספר״ כי זה גורם להישמע מתוחכם.

בא לי כבר להיות בפנסיה.

מה שבאמת פוגעני זה שהרחוב הזה כזה ארוך ואין בו אף קפה נורמאלי.

כל פעם מחדש אני מופתע שיש בכפר סבא עוד רחובות מלבד וייצמן.

אני בן 36, זה מרגיש לא נכון להיפגש עם מישהו בן20.

במחשבה שלי יש לי עוד קצת זמן.

קצת קשה למצוא את עצמך באפטר כשגם למסיבה עצמה אני לא מגיע.

הנהג אוטובוס