בדוק מישהו ב-88 שם פלייליסט "כוורת, יוצאי כוורת ובני ביתם" והלך לעשות על האש

את כל כך חכמה שעשית את זה. יום עבודה שלו וכל הדברים הקטנים המעצבנים ש"יום אחד צריך לסדר" יהיו מסודרים. במקום לריב, במקום רגשי אשמה שלא מגיעים לזה. וכנראה התוצאה גם תהיה טובה יותר כי לאנשי מקצוע יש כלים מתאימים למה שצריך. יותר כיף ומרענן מתספורת חדשה.

לסוקולנטים (וקקטוסים) תמיד יש את הפריחה הכי מופרכת. מתה על זה.

ברור. סתם הצחיק אותי הניואנס הזה בהשוואה לגזענות הגדולה והשקופה (שבדיוק דיברתי עליה עם הסטודנטים שלי היום)

בישראלית ההבחנה הגזענית בהקשר להגירה היא קודם כל וראשית לכל עולים מול מהגרים.

אני קצת אמביוולנטית כלפי שלומי שבן אבל השורה "הילדים גדלו מעט / אתה אוהב אותם כמעט / כמו שאהבת זמן פנוי" היא באמת מהמדויקות שנכתבו בשנים האחרונות על הורות

וואו, איזו סצינה משברית עבורי. כמעט שברתי את המסך מעצבים.

כמו כל תל אביבי קלישאתי - נולד גוזל חוצים את איילון 😁

חצי שנה אחרי דחיות ועיכובים! איך אני מקנאה.

קצת אביב בדרך למשרד

ועכשיו עם הקובץ 😁
(אני מספיק זמן בשכונה כדי לדעת שאלה יאוריות צעירות, ולא הזוג המבוגר שהסתובבו פה בשנים קודמות)

כמו שאמרתי לערן, נקודת המוצא שלי היא שהרבה יותר סביר שנורמות התנהגות צומחות באופן שהגיוני להקשר החברתי/סביבתי שלהן ולא שאנשים מוזרים בלי סיבה

ואם אני סובלת מנדודי שינה איומים וכל הורדת מים מעירה אותי? אני לא מכירה את תנאי המגורים באזורים האלה, אבל מניחה שנורמות התנהגות צומחות באופן שהגיוני להקשר החברתי/סביבתי

למה מופרע? נשמע לי מאד רציונלי לוותר על נוחות קלה (להוריד מים בכל שעה שמתחשק לי) כדי למנוע אי נוחות משמעותית (הצטברות רעש הורדת מים מכל הבתים הקרובים).

הנחתי שכל הריצות והקפיצות וההתרגשויות יתגמלו אותנו בשני ילדים ישנים גמורים בשבע. הילד נרדם בתשע והתינוק בפאקינג אחד עשרה ורבע. אז ניחמתי את עצמי שהערב המתיש יתגמל אותי בשני ילדים שיתעוררו בעצלתיים. הילד קם בשש וחצי והתינוק רבע שעה אחריו. חשה מרומה.

גיל 27, לילה אחרון באיי אנדמן, מחכה לטיסת בוקר לכלכלתה. אני ובחור בריטי (לימים "הבחור הבריטי 😊") מנמנמים עם האנגאובר. שש בבוקר צפירה מהנמל וטראח! הבחורה הקלילה, מצחיקה וזורמת שבדיוק חגגה ספונטנית יום הולדת רב משתתפים, קופאת במיטה בפאניקה ולא מצליחה לשחרר (2009, אז פוסט עופרת יצוקה)

מה השאלההההההההההה!!! אני כל כך גאה בכרית הזו!

השמועות טוענות שהילדים זיהו ישר שמדובר ברכבת, ולא סתם רכבת אלא שהנוסעים הם גורי יחידת החילוץ! מבחינתי זה קוטלג כהצלחה.

דוח ביניים - נגמר הקרם אחרי שני קרונות בלבד.

אחרי החודש וחצי האחרונים לא נראה שנסע אפילו ליוון, אבל תודה

אין עוד מלבדו

שיירשם בפרוטוקול שבהיותו בן-בן-ארבע™️ הוא אוהב רכבות, כן? זה לא שהוא רצה עוגת ברבי. בסך הכל הסטתי אותו מעוגת מסלול מרוצים, עוגת אננס ועוגת מכונת כתיבה. הוא מעולם לא ראה מכונת כתיבה.

שכנעתי את הילד שהוא רוצה עוגת רכבת מתוך הנחה שמדובר בארבעה מלבנים אחד ליד השני ואפילו אני מסוגלת לזה. החזיקו לי אצבעות כי כשלון יהיה מביך ועצוב

ברור. לדעתי גם היו אי-אילו פעמים על הגג שצהלנו את זה יחד 🎷

כמו כן, רק היום הבנתי שהוא מביא לה כלנית אל הגיא (ולא אל הגן) כי באב אל וואד. 🤦‍♀️

אולי תהיה פעם שאצליח לשמוע את "לשיר איתך" בלי לצהול בראש כשמגיע סולו הסקסופון "יאללה ירוסלב!" אבל היום לא יהיה היום הזה. לא לא.

אוי ווי(ד)

זו שמלה דקה (וממילא הייתי במשרד כל היום)

אני אוהבת את הלוק של שרוולים ארוכים ומיני/שורטס 🙂

נכון מאד! זה סיבוב שני שאני קונה אותן. מחכה לחורף הקרוב לקנות זוג תואם לילד (השנה הקדימו אותי 😠)