a linear approximation to the lesion-to-map pipeline and a clear low-dimensional subspace we could abandon averaging in favor of rigorous individual level analyses
Posts by Shahar Edelman
The lower dimension of connectome outputs itself is not a methodological flaw but the very essence of Lesion Network Mapping: the premise that heterogeneous lesions could have shared map in the connectome space. It's the averaging and thresholding that might induce artifacts. Now that we have
While averaged maps for OCD and schizophrenia are remarkably correlated with the trivial connectome degree, individual-level maps show significant separability for OCD, but not for Schizophrenia. Aphasia recovery and epilepsy showed significant separability as well
Good catch! If LNM outputs live in a low-dimensional manifold defined by the connectome, we can use that manifold as a benchmark: Rather than averaging networks, we can rigorously test whether symptoms induce separable individual-level maps, overcoming the "low N" problem
shorturl.at/BMbUi
מה יש בקרואטיה
התקשרנו לקרובים שוודים לאחל יומולדת שמח ונחשפתי לשיר יומולדת מתכנית הילדים האהובה על מר בןזוג ותקשיבו אם הייתם מספרים לי שזה שיר אירוויזיון הייתי משתכנע פלא שהם תמיד זוכים
youtu.be/ZXWnFB8aFNI?...
בקידוש בבית כנסת מישהו ניגש כי אנחנו מכירים חצי מאיזה חצי הזדמנות מפעם פעם. היי שלום, מה נשמע, איפה אתה, תכיר זה הבןזוג שלי. הוא דיבר איתנו סמולטוק ברצינות תהומית במשך חצי שעה תוך שהוא הודף מי שמתקרב ('היי, אני באמצע שיחה, נדבר אחר כך'). בסוף אמר: תודה, אבל אני חושב שאני אחיה לבד כל החיים. והלך.
דעתי על עוגות שאי אפשר לאכול בלי קפה היא שהן גרועות
אוף תחושה קשה שאנחנו הולכים אפילו לא לעלות לגמר
(במובן הזה זה קצת דומה לברלין בלוז. עלילה ידועה סצנות ברורות אבל דמויות מרגשות ואפילו קורעות לב. זה האנטי מתח: אפשר היה לעצור את הסרט בסוף כל אחת מ, נגיד, עשר הסצנות האחרונות, והוא עדיין היה ממש טוב
זה בעיני מראה על קולנוע דרמטי טוב, לא להיפך)
פינק ליידי. אגרוף בבטן. גל מלכה קורעת. קלישאה יכולה להיות כואבת עד מאוד
הגג של הספריה הלאומית היה יכול להיות יציע מטורף לטקסים: דמיינו טקס פרסי ישראל כשמצד אחד הכנסת ומצד שני הר הרצל מוזיאון ישראל והאוניברסיטה. זה נפל כי - תחזיקו חזק - הכנסת התנתה את התמיכה בחוק בזה שהמבנה החדש לא יחסום לה את הנוף. בתור הנוף אני יכול להגיד שזה עובד לא רע אבל עכשיו יש לי נוף לכנסת איכס
מנחה: תשמע זה יפה אבל למה לא להציג את התוצאות מפברואר הן היו הרבה יותר טובות
אני (מתאמץ למצוא סיבה חמה שרפתי עכשיו שלושה חודשים)
(לא מוצא)
(תביאו לי עוגיות. מהר)
יום טוב להיזכר בו בלהיט של 2006 המפד"ל לימינך
בפרויקט הקודם היה שת"פ שבסוף לא הצליח ואפילו נגמר קצת עם רגשות לא נעימים. מי ששיתפ"ה איתי שם הפעילה בוט ש'ישבור את הקרח' כל יום שני ורקהיא יכולה לבטל אותו, והיא לא. זו הצצה לעתיד החברתי שלנו, אנשים כועסים זה על זה ובאמצע בוט שמדנדן בקצב קבוע 'שבירת קרח, שבירת קרח', בתוך ערבות קפואות אינסופיות של רגש
הגיעה השעה שבה הקירות מתחילים לסגור עלי; כלומר, צריך כיוון וצריך לסגור אותו. זה כבר לא אני לומד משהו נראה מה יקרה. דברים נהיים רציניים ואני צריך לבחור. אני מסתכל על הסטודנט לרפואה שלידי ברכבת ואומר איך, מה, איך אתה מוכן לסגור את החיים שלך לעשרים שנים. כמה בנאלי, ככה משונה
יום אחד פשוט סוגרים מקצוע ונשארים בו לתמיד? זה כאילו סוד שאף אחד לא מדבר עליו? לא מבין את זה
לא הבנתי אקדח מסאז' במאה שקל היה קיים כל הזמן הזה ולא אמרתם כלום
וואו עשר מעשר
לפעם הבאה
ראיתי מישהו צופה בהקלטה של תרגול מהמחשב שלו כשאני המתרגל והוקרנג'תי
כבר שנתיים ביחד, עדיין יודע בערך חמש מילים בשוודית, עדיין קשה להבין אם מי שמולי שמח או כועס הכל נשמע כמו רצף הברות
געגועים לקדמומבולה בפבריק
בן 46 עד כדי כפל בקבוע
אין על קרינג' של עלוני שבת
תודה לך, מדריך גלישת גלים, שהיית נחמד. אתה צעד נוסף בלהוכיח לעצמי שאני בעצם ספורטיבי 🌊
בסדר השתכנעתי נבוא בחורף
אתה לא חושב שאתה במסלול המקצועי הלא נכון? חברה נפגשנו לפני שעה את לא יכולה לגעת בחרדות שלי כל כך מהר
כמעט הייתי אומר שרק מי שלא שייך לפה יכול לנטוע עצים כל כך לא קשורים ולהשתלט על המרחב אבל לא מלכלכים על הציונות היום
כי הם לא מתאימים לחורש הארצישראלי, משתלטים נורא מהר, ו-שלא במפתיע - נשרפים. קק"ל מילאה את הארץ בהם ופגעה קשה בחורש הטבעי. עצי מחט זה מהמם, בליטא
(לאה גולדברג אפילו השוותה את עצמה לאורן, שנעקר מארץ אחת ונשתל בארץ אחרת)