שני שליש מהצווים הנשיאותיים של טראמפ ביומו הראשון בתפקיד לקוחים היישר מ"פרויקט 2025", תוכנית פעולה אנטי־ליברלית שהוכנה עבורו בידי קרן הריטג' (מעין קהלת אמריקאי). מאמר שתרגמתי בסוף 2023 מנתח כמה מהסעיפים המרכזיים בתוכנית. קריאה מומלצת למנסים להבין טוב יותר מה קורה בוושינגטון
telem.berl.org.il/10868/
Posts by Yonatan Levi
אין דבר ששובר לי יותר את הלב מאשר ללמד קבוצות של צעירים על משבר הדמוקרטיה ולהגיע לשלב שבו אנחנו עוסקים בתופעת סימון האויבים פנימיים - יריבים פוליטיים, מיעוטים, עיתונאים, מפגינים, שופטים - ולשמוע "אבל מה אתה רוצה, ככה זה פוליטיקה". אלה הם ילדי נתניהו, דור הציפיות הנמוכות שפשוט לא מכיר מציאות אחרת
מזכיר בפעם האלף: מהלכי שחיקה דמוקרטית צריך לשפוט תמיד לא כל אחד לגופו אלא כחלק מתמונה כוללת. רק כשבוחנים את כלל הצעדים שממשלה עושה בתחום מסוים (למשל, תקשורת) – ואז גם מחברים את התחום הזה לשאר התחומים (משפט, משטרה, חינוך, תקציב מדינה וכו') – ניתן להבין מגמות אנטי־דמוקרטיות במלואן
אחד ההיבטים הפחות מדוברים של ההפיכה התקשורתית: קרעי מתכנן מהלך שיהפוך את תחנות הרדיו האזוריות – שרובן בבעלות של בעלי הון מקורבים לליכוד – לתחנות ארציות. חיסול הרדיו הציבורי לא רק יסגור מערכות של עיתונות איכותית ועצמאית, אלא, כמהלך משלים, גם יפנה מקום על הסקאלה לתחנות מקורבות־שלטון
לסיכום, היחיד שעשה פה משהו יוצא דופן זה שר המשפטים, שסירב להשלים עם ההפסד שלו בכנסת ובדעת הקהל, והחליט ליזום משבר מלאכותי לחלוטין – בזמן מלחמה – שיאפשר לו להחזיר לחיים את הרפורמה הכושלת שלו. תזכרו את זה בפעם הבאה שעיתונאים יצטטו בשידור את טענותיו המופרכות בלי להתייחס לתוכנן השקרי
ואז, במקום להכיר בהפסד שלו ולעשות חשבון נפש, לוין החליט לנקוט באמצעים כוחניים ולתקוע את עבודת הוועדה עד שחבריה ייכנעו לדרישות שלו - אותם שינויים שהוא לא הצליח לעגן בחקיקה. הוועדה, מצדה, ביקשה להתנהל לפי לשון החוק ולפי אותן נורמות בדיוק שמנחות אותה מימי קום המדינה
חשוב להזכיר: המשבר של יריב לוין מול מערכת המשפט יזום לגמרי. "לא הותירו לנו ברירה" זה פשוט שקר. מה שקרה זה שבשנה שעברה, בשל התנגדות בציבור ובקואליציה, לוין לא הצליח לשנות את הרכב הוועדה לבחירת שופטים על-ידי העברת חקיקה בכנסת (תזכרו את זה בפעם הבאה שהוא טוען שהוא מייצג את "רוב העם")
מי שהנושא הזה מעניין אותו ורוצה לקרוא עוד על מה אפשר – וצריך – לעשות חוץ מהפגנות, הנה מאמר שפרסמתי בדיוק בנושא הזה לפני כמה חודשים בכתב־העת "תלם":
telem.berl.org.il/11033/
הסיבה המרכזית שישראל לא הפסיקה להיות דמוקרטיה בשנה שעברה היא ההפגנות ששטפו את הארץ; העובדה שהקואליציה שועטת קדימה שוב עם ההפיכה נובעת, בין היתר, מהיעדרן של הפגנות כאלה. מי שלא הבין שזה בדיוק מה שיקרה ברגע שתתגלה שעת כושר, לא הפנים עדיין מול איזה סוג של יריב פוליטי הוא עומד.
אני חוקר תנועות מחאה למחייתי. בגדול, אני חושב שתנועות חברתיות בארץ, במיוחד במחנה הליברלי, שמות דגש מוגזם על הפגנות ומזניחות כלים חשובים אחרים (כתבתי על זה לא מעט לאורך השנים). ועדיין: הטענה הפושה בימים אלה בקרב ליברלים מיואשים ומותשים שלפיה "הפגנות לא עוזרות" מופרכת לחלוטין.
כבר שנה הממשלה מספרת לנו שהמחאה נגד ההפיכה הביאה עלינו את ה-7.10. כעת, באמצע מלחמה ומצב חירום לאומי, אותה ממשלה חוזרת לאותה הפיכה שעוררה את אותה מחאה. שתי אפשרויות: או ש"תיקון" מערכות התקשורת והמשפט יותר חשובות לקואליציה מביטחון ישראל - או שאפילו היא לא מאמינה לתעמולת ההסתה של עצמה
חיסול הרדיו הציבורי, שעליו קרעי עמל בימים אלה, יפנה עבורם מקום נכבד בשוק הרדיו הארצי. הם יוכלו להעניק לקרעי ולממשלה סיקור מוטה ואוהד-על-אוטומט בפרישה ארצית, ואילו הוא יגיש להם על מגש של כסף את תקציבי הפרסום הגדולים שמגיעים היום לרשת ב' הפופולרית. ושוב: הכל, כמובן, לפי ספר המתכונים ההונגרי.
כתמיד, את מהלכי הממשלה זאת אסור לבחון בנפרד אלה מאלה. חשוב להבין, למשל, כי סגירת גלי צה"ל ורשת ב' היא בסך הכל מהלך משלים ליוזמה אחרת של קרעי להפיכת תחנות הרדיו האזוריות לארציות. הנהנים העיקריים מהמהלך יהיו חבורה של אנשי עסקים מקורבים לליכוד, בעלי תחנות אזוריות, ובהם גם הבעלים של ערוץ 14.
הממשלה הזאת מעוניינת לסגור את התאגיד כדי לחסוך בכספי ציבור באותה מידה שהיא רצתה לשנות את שיטת המשטר בישראל כדי למנות יותר שופטים מזרחים לעליון
וגם: די לאכול את הספין השקרי על הקשר בין ההחלטה לבין ההתבטאות של שוקן. קרעי ניסה כבר כמה פעמים בעבר להוציא את המהלך לפועל (הדוגמה המצורפת, למשל, היא מינואר 2023 - והיו עוד). הוא רק המתין לתירוץ מתאים. ובכלל, הסיפור אינו "הארץ": זה בסה"כ צעד אחד מני רבים במהלך רחב וכולל לחיסול התקשורת החופשית בישראל
לא ראיתי שהוגשה עתירה עד כה, אבל אולי פספסתי
אפשר פשוט להעניש כלי תקשורת אחד – שאר כלי התקשורת יפנימו את המסר ויתחילו לצנזר את עצמם. זהו מצב אידיאלי עבור משטרים פופוליסטיים: שמירה על מראית עין של דמוקרטיה תוך ריקון מתוכן של מוסדותיה (שמירה על מצב בו יש ריבוי כלי תקשורת, תוך נקיטת מדיניות שמבטיחה כי יספקו לאזרחים כמה שפחות מידע אמין וביקורתי)
ודאי לא תופתעו לשמוע שגם בהונגריה אחד הצעדים הראשונים שאורבן נקט לחיסול התקשורת החופשית היה הפסקת הפרסום הממשלתי בכלי תקשורת ביקורתיים (הדבר נכון, אגב, גם להשתלטות על השידור הציבורי, שקרתה הן בהונגריה והן בפולין). עם זאת, חשוב להבין שכדי להשיג את המטרה, אין צורך להפסיק פרסום אצל כולם
This may not sound like much but in the current Israeli climate this is an incredibly bold and constructive idea to lay out in public. Unusually stark alternative to Netanyahu policies. And if like me you believe leaders can create space for ideas, legitimating PA and political solutions is v. good.
אופוזיציה אפקטיבית הייתה מסבירה לציבור שהעובדה שהגענו לשפל חסר תקדים בזירה הבינ"ל היא כישלון נוסף של נתניהו ושותפיו בימין הקיצוני. הרי כבר יצאנו למלחמות בעבר, וגם האנטישמיות לא נולדה היום. ראשיה היו גם מסבירים מה הם היו עושים אחרת (מקימים ועדת חקירה, למשל). במקום, הם משחקים לידי המתקרבן הנצחי.
העניין הוא הרצון שלו לאותת למצביעיו כי ועדת חקירה שחבריה ממונים על־ידי נשיא ביהמ"ש העליון – הסדר ששירת נאמנה את מדינת ישראל זה עשרות שנים – היא בהכרח מוטית, פוליטית ובלתי־עניינית. הרעיון, בקיצור, הוא לנתץ לשברים מוסד ממלכתי־ישראלי נוסף. הכל למען המסר הפשוט הבא: אם תקום ועדה כזו, אל תאמינו למילה שלה.
"מה זאת אומרת ששופט שלא נבחר על־ידי העם ימנה את חברי ועדת החקירה? אנחנו מציעים שנציגי העם יעשו את זה – אופוזיציה וקואליציה ביחד!" נתניהו יודע, כמובן, שהאופוזיציה והקואליציה לא יצליחו להסכים לעולם על הרכב של ועדת חקירה, ולכן היא גם לעולם לא תקום. אבל, שוב, זה בכלל לא העניין.
הצעת החוק החדשה שנתניהו מקדם – זו שאוסרת על הקמת ועדת חקירה ממלכתית ומבקשת להחליפה בוועדת חקירה שתמונה בידי הכנסת – לא באמת נועדה לעבור בכנסת. אין לו רוב בשבילה. התכלית של ההצעת היא לעשות דה־לגיטימציה למוסד ועדת החקירה עצמו. נתניהו ושותפיו הרי השתמשו בטריק הזה בדיוק שוב ושוב בשנים האחרונות: