‏לראות את שורדי השבי בהתרגשות, לשמוע על אותות החיים (העגומים ומלאי תאורי הסבל) שהם מביאים איתם, ולהיזכר שרק לפני חודשיים היו מי שמכרו לנשיא ארצות הברית הנבחר "כמעט כולם מתים"

‏והנה נקרתה לפניהם הזדמנות פז לטפס על עוד משרת ציבור, שאכן טעה, אך לא שיקר. אפס התייחסות לכישלון "הלחץ הצבאי", לכאב המשפחות, לאיתי סבירסקי ז"ל, לחטופים שעוד שם, ואפילו לא מענה (כי מה יגידו) לטענה המפחידה שהחוק יכשיר פשעים נוספים. מחריבים

‏מוכנה להתערב שזו לא הרשימה הראשונה שהוכנה, אלא הראשונה שנחשפה לציבור. ניסיונות ההשפעה וההשתלטות על העיתונות החלו כבר לפני עשור לפחות. אתם יודעים, רק המשפט על זה אורך כבר 4 שנים, בקיצור, הכיוון סומן כבר מזמן. השאלה היא אם סוף סוף, אלה שיעמדו נגד יהיו רבים מאלה שמורידים ראש ונכנעים.

‏כשרצו לסגור את גל"צ, שמחתי.
כשרצו לסגור את 13, התלבטתי.
כשרצו לסגור את התאגיד, נאנחתי.
כשרצו לסגור את הארץ, שתקתי.
ואז כשבאו לסגור אותי -
כבר לא נשארה עיתונות

מבינה שבהאג פחות התחברו

והתוכן:נכון שכל ישראלי חייב לראות מי מנהל אותנו ואיך, אבל מי שזה משנה לו, כבר יודע, ומי שזה לא משנה לו, גם פה ימצא דרך להיאחז בגעוואלד על השמאל. ובכל זאת, לראות את זה מרוכז -היה מבחיל. ולדעתי, הניסיון לאסור ההקרנה בחו"ל נבע מהצגת האבסת חמאס והסיבות. מהחשש שכל העולם יראה ויבין את הכישלון של מר ביטחון

מהארץ אפשר דרך vpn

ראיתי את Bibi files. מה יש להגיד, לפעמים זו ממש פדיחה להיות ישראלית