ועוד אחד מאתמול בלילה...
זה נהיה פסיכי!

אוי לא, החלמה מהירה 🙏

"The Metropolitan Police has said the incident is not being treated as terrorism and officers are keeping an open mind about the motive."

וואי, מעניין מה המניע... 🤔

Steph Smith: Sometimes in the process of writing a good enough prompt for ChatGPT, I end up solving my own problem, without even needing to submit it.

AI folks have now discovered “thinking”

Donald @getfiscal Follow me: "So, Karl Marx, that's basically what the world is like in 2018. What's your analysis of the situation? Is capitalism still doomed?" Karl Marx: "Holy shit, you went to the moon?" me: "Does communism still have a future?" Karl Marx: "The moon in the fucking sky?" 4:44 PM - 10 Apr 2018

i've thinking about this for several days straight

איך זה מתכתב יפה עם הציוץ המיתולוגי של samanio 😍

כמו כן, מעכשיו זה הביו שלי בטינדר:

A masterpiece of multitasking where absolutely nothing is getting done.

אוי, תרגישי טוב 😔🙏

וואי, היינו שם חודש אחרי שעברנו לעיר, ראינו את *כל* המסכת, וישבנו שם בשוק תרבותי רציני.
איזה הזוי זה

תחבורה בבריטניה, קווים לדמותה:
במושב לצידנו יושב איש בשנות ה-60 לחייו וצופה בדברים בטלפון, ללא אוזניות. גם הוא חוזר הביתה, מעבודתו בפאקינג TFL (חברת התחבורה של לונדון).
#אי_פח

תודה 😊

רגע, אבל על מה מדובר? אפשר לינק? 🙏

a group of men are sitting around a table having a meeting . ALT: a group of men are sitting around a table having a meeting .

את הליטמוס טסט שלי לדברים שאנשים צריכים לדעת.

שאלה לקהל עוקבי:

עלתה פה טענה שזה שכשמשדכים דפים עם שדכן אפשר לבחור בין שידוך קבוע לשידוך זמני ע"י שינוי כיוון הפלטה שבתחתית השדכן זה לא ידע כללי נפוץ.
האם אתם ידעתם שאפשר? ואם ידעתם, מתי/איפה למדתם את זה?

כבר אין לי מספיק חברים לא ישראלים 🤷‍♀️womp womp

כמה מלחמות וסיכסוכים צריכים לקרות כדי שמישהו מבעלי ההון יבין שאולי להמשיך להשקיע בנפט שיגמר עוד כמה עשורים זה לא כלכלי כמו, נגיד, אנרגיה מתחדשת שלא תלויה לחלוטין באזור גאוגרפי קטן?

SIGN and convince The European Commission to change their mind SIGN the petition and convince The European Commission to change their mind. The My Voice, My Choice initiative for safe and accessible abortion received some bad news. We got unofficial information ...

The My Voice, My Choice initiative for safe and accessible abortion received some bad news: unofficial information says the European Commission is preparing a negative response.
There's still time to change their minds!

Final decision is on Feb 26. Please sign & share!
share.google/ypNOuK6Areq5...

מורידה את הסיכה מהשרשרת, מורידה את צמיד הסיליקון הדהוי שהוחלף כבר פעמיים.
כולם בבית 🎗️

זה לא חוכמה, הם כולם בסביבות המלון.
יש כאן מלא, לצערי 🫤
אבל אני נהנית מאיך שהעלילה מתקדמת 😅

התפתחויות חדשות, אני לא עומדת בקצב!

כמו כן, מחקו את הכתובת ליד הכספומט, וממש ליד, ראיתי בדרך לשדה הפגנה למען העם האיראני, עם לפחות דגל ישראל אחד.

כולה מה רציתי, כמה ימים של אסקפיזם מפוליטיקה בעיר אירופאית אחרת?
אנחנו באמת חיים בזמנים מעניינים.

מעוניינת בקצת זמנים משעממים, תודה!

הטייק הכי טוב 👏

תזכרו את הסיפור של יוני ושל עוד רבים אחרים כשהממשלה תנסה שוב לסבן את העם ולמנוע ועדת חקירה ממלכתית עצמאית.
אסור לנו לתת לזה לקרות! האחראיים למחדל חייבים לעמוד לדין, או שזה יקרה לנו שוב.

יהי זכרו ברוך 🕯️

אחותי כבר הבינה מה זה אומר.

יוני הקריב את החיים שלו כדי הציל את החיים של הילדים שלו. מי יודע עוד כמה אנשים מהסביבה המיידית—כמו משפחתה של אחותי—הוא הציל באותו מעשה הקרבה הירואי.

יוני איפה אתה? איפה אתה? א י פ ה?!!! קיבינימט. הזמן הולך קדימה. אין חזרה. אין אפילו ריפליי. 7.10.23. - 12:37. הודעה מהחמ״ל בספרד, אותו מנהל דן. הודעה קולית מיוסף (9) , תקציר ההודעה: ״הם היו בבית ולקחו את אבא. לא יודע מה איתו״. מסתבר שיוני הבין שנכנסו, והחליט לצאת מהממד, כשהוא אומר לילדים להיכנס מתחת למיטה. מה עובר בראש לאבא שיוצא מהבית ומשאיר שני ילדים מתחת למיטה בממד? מי בכלל יכול לחשוב על לעזוב ככה לבד את שני הילדים בני 6 ו 9 כשכבר התמונה די ברורה, לגבי מה שקורה כאן. כשהבית של השכנים בוער והודעות שלהם בקבוצות ושל כל כך הרבה אחרים מסביב לא משאירות מקום רב לדמיון. צריך להיות אידיוט מוחלט, או קר רוח וצלול להחריד כדי לקבל כזאת החלטה. מה אתם הייתם עושים? סליחה על השאלה. תתעלמו. רק הניסיון לדמיין מצב כזה כדי לענות קשה מנשוא. אבל אחר כך.

מה אחר כך? מה באמת קרה אחר כך? הילדים מתחת למיטה בהוראת יוני. ויוני? לא נדע, אבל רק לדמיין, את יוני, יוצא עם הבני זונות מהבית, ויודע ששני ילדים שוכבים בממד מתחת למיטה, ואין לו מושג איך זה ייגמר. האם היה אידיוט גמור או אבא קר רוח וצלול להחריד. האם יציל את עצמו ויגלה שעשה טעות. אני חושב שזה כבר היה בזמן שהיה די ברור, תלוי באיזה קבוצות היית, שהמצב רע. רע מאד. ואין מי שיגיע. פשוט לא מגיעים. אנחנו לבד. צריך להתמודד. לא מה שלמדנו כשהיינו חיילים. לא מה שהאמנו כשהיינו אזרחים. באותן שעות, לא חשבתי על גודל המחדל רב הזרועות ששום מקום ושום רגע ושום פיקוד ושום נושא תפקיד, לא תיפקד, לא חירף נפשו, ופשוט רק לא אחד ענק. אזרחים דווקא היו. לא חיכו לפקודות. באו והצילו. צבא כמעט לא. חמש מאות חיילים בשער הקיבוץ מחכים, ושלוש מאות מחבלים בקיבוץ עושים מה בא להם. לא לגמרי בלי הפרעה, היו כמה יחידות שניסו. וגם נפגעו. אסור לשכוח את מי שכן הגיע, אבל בכל זאת. פרופורציות. (ראוי לציין שקיבוץ בארי מזמין כל שנה למפגש בבארי, את משפחות החיילים מהיחידות האלו שנפלו במהלך הלחימה באותו היום. לא שוכחים).

ויונתן, שצריך להחליט עכשיו ברגע זה, כי מחבלים כבר בתוך הבית, וההודעות בקבוצות כבר די ברורות ואין זמן לחישובים ולבדיקות, והגרזן בממד כנראה לא יספיק. מה אני הייתי עושה? אני לא יודע אם היה לי האומץ (אני יודע שלא), אם היה לי הכוח, לקחת החלטה כזו. אבל מה עכשיו. הוא בחוץ עם המחבלים שמשך החוצה מהבית. מה עושים? בורחים! ובראש כל הזמן הילדים. ישרדו? יבינו למה יצאתי? יבינו בכלל מה קורה? זה בלתי אפשרי. אבל זה קרה באמת. לא סרט, לא תסריט. אין לי אפילו את האומץ להתמודד עם התרחישים של מה אחר כך. השאלה הזו דוחפת את עצמה למעלה פתאום, בלי הכנה, ואני דוחף אותה למטה, מדכא אותה. לא רוצה! לא יכול! לא עכשיו! מתי שהוא….עוד לא. יגיע הזמן. אין לי כח לייצר תסריט. ״היה״ אני אומר. ״אין לי איך לשנות״ אני אומר. אבל היום אני מרים את הראש ובודק. כוחו המשחרר של הוויסקי אולי. רגע נדיר של אומץ שאסור להחמיץ. הולך על זה. שידע מי שכדאי שידע, איך נראה העולם של אבא ברגע בלתי אפשרי. שיבין מי שחייב להבין, מה היא משמעות של אחריות. שיכאב לו גם. שיעצור לשתי שניות וישאל את עצמו שאלות.

זה הכאב הכי גדול. אבא, שיצא מהבית, וכל כך רוצה ברגעים האלו רק להיות עם הילדים. להגן עליהם. ולא יודע אם עשה טעות איומה, או אולי את הדבר הנכון והציל אותם. ועוד יותר מזה, מתישהו מבין שגם לא ידע כבר. ואנחנו כן יודעים. יוני הקריב את חייו למען ילדיו. הנה משפט מהספר שפתאום שייך גם לנו. מבלי לדעת אם יציל או לא. והוא הציל. 8.10.23 - 0:24 הודעה מדן, מהחמ״ל בספרד: איך הילדים? אני: ממש בסדר. אנחנו בשער. מתחילים מסע פינוי. אלו שאלות שתרחפנה מעלינו עד יום מותנו או עד שנהפוך סניליים. אין תשובה ולא תהיה. צריך לחיות עם זה. להתמודד. ברור שזה מה שיוני היה רוצה, אבל זה התירוץ. מי שחי, שיחייה! שיתמודד! רק בקשה קטנה אחת, לטובתכם. אל תגידו לי שנסתרות דרכי האל ובטח ובטח שלא תגידו לי שהכל לטובה. אין. לא קיים. תבינו. אחרת תאלצו להסביר את הרוע. או שאולי הוא יגיד שלא העירו אותו? זהו. אני שולח לפני שאתחרט.

יוני רפופורט היה השכן של אחותי ומשפחתה בבארי.

בשבת ה-7 באוקטובר, כשהבין שמחבלים פרצו לבית שלו, הוא אמר לשני ילדיו להתחבא בשקט מתחת למיטות, ויצא מהממ"ד לבדו.
שעות אח"כ, כשבחוץ כבר לילה, וכשכח צה"ל הגיע בסוף לחלץ את בארי, הם אספו את כל הניצולים באזור לבית של אחותי, ושני ילדיו של יוני הגיעו לבדם.

אנטישמי בעיניי 😂

להעתיק מגוגל טרנסלייט זו כנראה אומנות שלא כולם בליסבון מסוגלים לה 🤷‍♀️
womp womp!

סופה, לא סופה, עדיין תולים את הכביסה בחוץ 🤷‍♀️

מזג האוויר פה הזוי כמו בלונדון. נחתנו בפרופר סופה, יצאתי מהרכבת לשמש מסנוורת. עכשיו סתם מעונן.
בפעם האחרונה שהייתי בפורטוגל אמרו לי שפורטו זה כמו לונדון בליסבון זה כמו דרום-איש אירופה. מה זה זה.

בחורף אני משאירה את התנור פתוח אחרי שהוא מסיים. למה לבזבז חימום טוב? 😅

איזה מייאש 😔