הוא אלוף בלהרוויח מכאוס, כפי שעכשיו הוא מרוויח ממוות של עזתים

הרב היחיד שאני עדיין מעריץ, אחרי גלריה עשירה של כלומניקים שפגשתי במגוון דיי רחב של ישיבות

מוזר אני לא מוצא פה את ינון מגל והוא לא חסום אצלי

למיטב ידיעתי אפשר לפתוח חשבון בנק בשווייץ בלי להיות תושב, אבל סביר שזה ידרוש ממך נוכחות פיזית כדי להציג דרכון שווייצרי בתוקף ומסמכים אלרים, ועוד ביורוקרטיות שעלולות להיות מרגיזות במיוחד כשגרים רחוק.

על איזה חשבון של ביבי אתה מדבר? אין לו חשבון רשמי פה למיטב ידיעתי

מרגיש מחולל מהנימה הפוגענית. מגילת היסוד הכחולה השמיימית מתירה לכתוב בנימה סרקסטית?

אצלנו קבוע כל פעם שאוכלים מרק מחלקים לגברים קוביות קרח

נשארתי במתח לגבי נורמות חלוקת הלייקים

אני לא יודע איך ומקווה בכנות שתצליחי למצוא דרך כזאת. אני לא חושב שזה מצדיק לתבוע מאחרים צנזורה עצמית.

כי הבעיה שם, לדעתי, היא לא רק שמדברים על פוליטיקה אלא באיך שמדברים עליה, בהשתתפות של בוטים, בדינמיקה שבה רעל מגיע לתפוצה רחבה. אני בעד לדבר יפה על פוליטיקה ובעד שמי שלא רוצה יוכל למצוא דרך להתנתק מזה.

בשביל לא לדבר על פוליטיקה יש קבוצת וואטסאפ עם הבני דודים. קורא לך בזאת לצאת חזרה מהארון הפוליטוסקסואלי ולכתוב (יפה) על הכל.

זוועות ופוליטיקה אלה דברים שונים בתכלית. זה לא לגיטימי להציג זוועות ללא הסכמת הצופים, אבל לכתוב ולהתווכח על פוליטיקה? זה בסיסי—את חלקנו זה מעסיק במיוחד.

בלוסקיי ואני, דוח ביניים: נעים יותר, דביק יותר; אין בוטים ביביסטים, אין אזכור אלפי הרוגים לא מעורבים; שיח מתורבת, שיח מבוהל (מטראומת טוויטר); תחליף סביר לטוויטר, תחושה של בית אבות ליוצאי טוויטר.

זה נשמע דומה לתופעה של רגרסיה לממוצע: אחרי אירועים קיצוניים נוטים להגיע אירועים קרובים יותר לממוצע. זה עלול ליצור אשליה שהאירועים הקיצוניים הם הסיבה לכך.
he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%...

מדכא. למה בעצם יצמח מזה טוב?