לו היו לי מברשות פנים מוחיות, הייתי משתמשת באחת כדי לנקות את אבק הדאגות, ובשנייה כדי לצבוע את החומר האפור בגוונים של טורקיז כחלחל.

עלה חתום על ידי יתושות. בקרוב העקיצות.

ביקרתי בשוק עתיקות במחוז רחוק, וזה היה כמו להציץ בבתים של מאות סבתות אמריקאיות שלא היו לי.

פיספסתי את השקיעה כי סידרתי את הארון לכבוד הקיץ. נהנית מהשאריות כמו קבצנית של שקיעות.

קיבלתי שיחה להגיע לחדר דואר ולחתום על קבלת חבילה. יישרתי קצוות שיער סוררת וירדתי לדבר עם הדוור. החבילה נראית לי מוכרת. אה, כן. זה הכתב שלי. שיט. המשלוחים למדינת המוצא מושהים.☹️

השתתפתי אתמול בבית פתוח של מקום עבודה פוטנציילי. תוך כדי תנועה לכיוון הבית, התמלאתי בתקווה. גם אם זה לא יסתדר דווקא שם, קיבלתי בוסט לביטחון העצמי והבנתי שאני ממשיכה לנסות למצוא לעצמי מקום ראוי יותר מקן הצרעות.

שלוות הסכר: את צריכה עזרה?
על הסכין (צוחקת): את לא תתעלפי?
שלוות הסכר: כל עוד זה לא שלי.
(שלוות הסכר חובשת את על הסכין)
שתיקה קצרה.
הן יוצאות.
מסך.

על הסכין: אני יודעת שאת מיוחדת. אני אוהבת אותך. אבל בלי שום סיכון, אין תנועה.
שלוות הסכר: ובלי שליטה אין הגנה. ככה מגיעים להומאוסטזיס.
על הסכין: וגם לשעמום.
שלוות הסכר: יורד לך דם.
על הסכין: כן, רגע. זה קורה.

שלוות הסכר: אם למדתי משהו מהעבודה הזאת, שכדאי לשנות דברים רק בצורה מדידה ובפיקוח.
על הסכין: אני חייבת לשאול. זה לא מתיש? מתי יש לך זמן סתם ככה לשבת ולצחוק?
שלוות הסכר: בכנות, אני מנסה לפנות גם לזה זמן. חוץ מזה, שום דבר לא ישתווה לתחושת הסיפוק שיש בעבודה שלי. לא נעים לי לנפנף בזה, אבל אני ממש מיוחדת.

על הסכין: אני עוזבת. מוכרת את הכל ויוצאת לנדוד.
שלוות הסכר: אני קצת מקנאה. לא הייתי עומדת בזה.
על הסכין: אני בטוחה שהיית יכולה. בואי. יהיה לנו כיף.
שלוות הסכר: לא, לא. יש לי אחריות. אני שולטת בגובה המים. אם אעזוב, הכל יתפרק.
על הסכין: אני יודעת שהתפקיד שלך חשוב, אבל תקשיבי, אפשר למצוא לזה פיתרון.

חברה שלחה לי מודעת דרושות לניהול בית ספר לאומנויות בעיר השכנה.

1.איזו חברה מפרגנת יש לי🤍🤍🤍 מתה עליה
2. חחחחחחחחחחחחח
3. חלק מהדרישות ניסיון בניהול תקציב בסדר גודל של מיליון דולר.
4. 1+3=2

מצאתי דף מיותם ללא מעטפה שמכיל פרטים אישיים שלי (שכר צפוי) בתיבת הדואר הפתוחה. איך הוא הגיע לשם? יש לי דמיון מכובד ולכן שלחתי בקשה להנהלה לבדוק את העניין (כולל הצעה להסתכל במצלמות) .

ההנהלה: סליחות. זאת אני. מיהרתי.

יופי, אז עכשיו אני גם פראנואידית וגם רשלניים כלפיי.

נתנו לך הצעות מצוינות ואני פועלת ברוח הדברי. יש לי עוד סעיף, בפרוטוקול השינה כששאר הדברים לא עובדים ושאני מרגישה שהגוף ער: יוגה עדינה בחושך. ליל מנוחה🤍

איך עשית שגם לצל שלו תהייה חביתה?!

וגם, במקרה הזה ג׳ורג׳יה אוקיף

תרומתך לשיחה מהנה ומועילה#2🙏

תרומתך לשיחה מהנה ומועילה🙏

אחרי התשלום אנחנו נפרדים, והוא נעלם אל האופק. כשההזמנה שלנו מגיעה, מסתבר שהקופאית לקחה את דבריו ברצינות ושהוא אכן שילם עלינו. והמחווה הנדיבה מאוד ומוזרה במקצת שלו, מחממת לי את הלב באופן בלתי משוער. מהסוג של לחות בעיניים וחיוך מטופש. אז תודה לך ג׳ף. מי ייתן והחיים יאירו לך פנים בכל אשר תלך.

צ׳מעו סיפור. אני עומדת בתור להזמין אוכל. האיש שעומד לפניי, מודיע לקופאית שהוא ישלם גם על הארוחה שלנו ויוסיף
50 דולר לטיפ. אני קופצת ואומרת ״תודה, אבל לא צריך״ ומתפתחת שיחה די משעשעת שבה אני מסרבת להסגיר את מקור המבטא שלי. יש הרבה המולה במסעדה אבל אנחנו צוחקים ומקשקשים על מקומות באיטליה.>

והיא הייתה משוכנעת שהשמש זורחת מתוך התחת שלה. שמש ירוקה כי העולם השתגע, וכי כך היה לה נוח להתמודד עם הייאוש.

ביבי- רובוט😵‍💫

+1✡️

חדשות נהדרות! איזה כיף לשמוע💕

מבחינתי זה נחשב! איזה כיף

מזל טוב!🎉
תוכנית מצוינת לחגוג את עצמך! איחולים 💕ללב מלא באהבה ושמחה

😍

האני של פעם שקלה שרותים מחוץ לדירה יפהפיה. האני של היום תגיד לא למה שתארת .

😍

אני הייתי פחות נחמדה ממך ועניתי לאמא שלי תשובה כלשהי שכללה התיחסות צינית לגיל שלה שמאפיר כמו אפר. זה היה מאוד שנון ובאותו רגע הייתה לי נחת.

אני אוהבת את הנחישות. באש ובמים.