זה לא נראה באופן משמעותי יותר גרוע או מביך מזה שהוואנדליסט שלנו וינדל

בסך הכל, מהזווית הזו, זה נראה כמו אצבע משולשת וזה עושה הרבה הגיון

לא חושבת שצריך למחוק, יש לך התרשמות שבוודאי יש בה אמת, גם אם לא מצאת לה את המילים המדוייקות

כאילו, באמצע זה AI? אז מה המסביב?

אבל מההה זההה????

הורים הם הורים
הקושי שלהם לא אמור לעניין אותך ואם הם רק מתלוננים שהמערכת לא מקשה עליך מספיק ובסך הכל לא מערימים יותר מדי קשיים משלהם (אין לי מושג אם זה המצב) אז מתקרב לסבבה בסטנדרטים של הורים.

מכירה אישית דברים אחרים מהחודשים האחרונים

גם אם הם עושים יותר רעש מהגודל שלהם זה עדיין יותר מדי. לכל אחד פה יש לפחות אחד כזה במעגל קרוב של משפחה/חברים/קולגות

תחריגו את בית הספר של עמ-לק 😢

אני לא חושבת שזה מדוייק,
אי אפשר להגיד שיש קונצנזוס חברתי. אין לי למה להשוות בעולם אבל לצד התחשבות וסובלנות יש גם המון חוסר סובלנות וחוסר התחשבות

אני לא חושבת שהאנשים פה יותר טובים או יותר גרועים מבכל מקום אחר

יש מקומות שצריכים לא פחות ולא נמצאים במקום הזה. צריך לזהות את הצורך וצריך גורמים שיהיו מוכנים להשקיע בזה משאבים.

ממה שראיתי לאחרונה לא חייבים פגישה עם פסיכיאטר אלא עם איזשהו גורם טיפולי ונדמה לי שאפילו לא צריכה להיות פגישה פיזית

כשדודה שלי מאושפזת בחניון ולהשיג תור לרופא עיניים/עור/אא"ג זה אתגר למתקדמים (ואפילו תור לרופא ילדים זה לא לבעלות לב חלש) קשה יותר להתפעל ממצויינותה של המערכת ובעיקר הרגשה שזו שירת הברבור של משהו שפעם באמת היה מצויין

היא מנפנפת בשיער כמו פאקצה, זה מה שקורה פה?

לאביזרים של הנינג'ה יש ציפוי נון סטיק יוצא מהכלל וברוב המקרים אפשר להניח גם בנינג'ה נייר אפיה או נייר כסף ולמזער את הטינוף. התבניות של התנור זה אמייל ומותר לנקות אותן עם מסירי שומנים וחומרים חזקים אחרים כי בסופו של דבר השמן מגיעה אליהן ונשרף.

בקשר לנקיון?
גם את תנור האפיה לא קל לנקות והתבניות שלו גדולות ולא נכנסות לכיור ובטח שלא למדיח. גם מחבתות וסירים נשרפים וזה עבודה לנקות. הציפויים של הנינג'ה הם ממש טובים וצריך לנקות במים חמים וסבון (או מדיח) ולהמנע ממסירי שומנים על התבנית והסלסלות (ובעיקר לא על המכשיר).

אני חושבת שזה ספציפית מכשיר גדול, כלומר רחב (אבל פחות עמוק) אצלי הוא מאוד שימושי ואם לא הייתי שומרת כשרות היה עוד יותר שימושי.
הנקיון לא מסובך, שמים מים וסבון כשהתבניות חמות וכמעט הכל פשוט יורד. אפשר גם להכניס למדיח

מתי הסרט והסדרה

המקסימום שלי זה 12 ק"מ לאמא שלי בפתח-תקוה וחזרה, האופניים שלי בהתאם לכך.

בדרך כלל זה מרחק שהייתי רוכבת, חלק גדול מהרכיבות שלי בעיר זה הטווחים האלו

זאת לא תמונה שנלקחה מהווידאו אלא מאותו האירוע, מכיוון שהמצולם משמיע קולות כדי להשפיל את הפלסטינאים צלם הסטילס תפס אותו בהבעה המבעיתה הזו. אפשר היה בקלות להמנע מכך אם הוא לא היה מתנהג כמו גוש גדול של חרא.

אני צריכה להגיע למקום שמרוחק מפה ק"מ, מתלבטת אם לרכב או ללכת. בזמן המלחמה הללכת עשה לי טוב

וכבר שהו בארץ פרקי זמן שונים (שוב זו היתה שיחה ביניהם עד שהתערבתי כדי להיות בטוחה ששמעתי נכון) ודברו על כמה ישראל היא מקום בטוח ליהודים. כששאלתי אם הם רציניים הם אמרו בטח, גם ברמת הבטחון האישי וגם כיהודים. הבחור סיפר איך עף לו המוח כל פעם שהוא רואה נשים רצות בלילה בפארק, לבד.

תרומתי לדיון הבלתי נגמר על הגירה:

לפני שלושה חודשים (כלומר אחרי כל הגהינום שמאז השבעה באוקטובר ולפני המלחמה הנוכחית) בערך השתתפתי בחפירה שרוב המתנדבים והעובדים בה היו יהודים מחו"ל. באחד הימים שמעתי שני חבר'ה מדברים ביניהם - היא יהודיה מארהב הוא יהודי מקנדה (שניהם התגוררו בכל מני מקומות במולדתם) >>

משהו קרה ברכבת ההגנה?

בוקר טוב לכל הקבועים של רכבת 5:42!

חזרתי לרוץ אחרי שלושה חודשים של הפסקה. לפני שבוע כמעט נרצחתי בידי 2.5 קמ והיום רצתי שלושה בלי לרצות למות. התקדמות מדהימה!

הנקודה הכי מוארת בשכונה זו פינת הרחובות של הנפילה. שמו עמודי תאורה חדשים עם תאורת חרבות כמעט ברמה של אור יום וגם ניצלו את ההזדמנות לשים מצלמות.

גזיות לקמפינג ולאפוקליפסה