בהחלט אפשרי, אבל כנראה דורש להוכיח שהאם המאמצת אינה כשירה או שהילדות בסיכון - וזה לא המצב. פה רצו גם שהאפוטרופסות (או ההורות) תחזור דווקא לאם הביולוגית. יכול להיות שהליך אומנה וכדומה מחייב בדיקת כשירות ואולי השמה אצל מישהו אחר.
הכול בסדר, אני לוקח דברים יותר מדי ברצינות לפעמים.
תוספת חשובה למאגרים החופשיים של חומר משפטי בארצות הברית: החומר מתיקי בית המשפט העליון מ-1830 ל-2019, כמעט 200 שנה.
פסקי הדין, כתבי הטענות והחומר מהערכאות הנמוכות - זמינים עכשיו לציבור @archive.org.
אני לא בטוח שבית המשפט העליון שם היה קובע כך. גם אילו השופטים בו היו נוטים לכך, הם יודעים שאפשר לפנות לבית הדין האירופי לזכויות אדם.
למה?
דרך אגב, בישראל יש הוראה מיוחדת בסעיף 19 לחוק אימוץ ילדים, התשמ"א–1981:
"רשאי בית משפט לבטל צו אימוץ על סמך נסיבות שלא היו ידועות או לא היו קיימות בשעת מתן הצו, אם נוכח שמן הראוי לעשות כן ושטובת המאומץ מחייבת זאת; הוראות סעיף זה אינן באות לגרוע מסמכות בית המשפט לבטל צוויו לפי כל דין אחר".
שלישית, הסמכות של "הורה האומה" חלה רק אם אין חוק בעניין. פה חל חוק האימוץ והילדים.
חוץ מזה, שימוש בסמכות יעקוף את חוק האימוץ והילדים. צו אימוץ נועד להיות סופי וקבוע, חוץ מאשר בתנאים מצומצמים מאוד שכנראה מעולם לא הופעלו. יש די אמצעים חלופיים להגן על טובת הילד. >
שנית, הסמכות של "הורה האומה" להגן על ילדים, חלה רק אם אין מנגנון מתאים לפי חוק. כאן רוצים להגן על הילדות מכך שהפרלמנט לא קבע מנגנון מתאים. זו לא עילה להפעיל את הסמכות. ואילו הילדות היו בסכנה, קיימים מנגנונים אחרים להגן עליהן. >
המשפט האנגלי מכיר זה מאות שנים בסמכות שלו לפעול בתור "הורה האומה" (parens patriae). בין השאר, הוא מוסמך לתת צווים כדי להגן על ילדים. האם הסמכות הזו מאפשרת גם לבטל צו אימוץ?
בית המשפט העליון קבע שלא. הוא מנה כמה סיבות למסקנתו.
ראשית, הסמכות מעולם לא שימשה לשינוי יחסי הורות. >
אם הורה מאמץ אינו מסוגל עוד לדאוג לבתו המאומצת, אפשר לפתוח בהליכי אימוץ חדשים. אבל כאן מדובר בביטול צו האימוץ. גם אין שאלה לגבי רווחת האחיות, אלא לגבי תוקף לרצונן.
חוק האימוץ והילדים מ-2002 אינו אומר דבר על האפשרות לבטל צו אימוץ. עלתה אפשרות אחרת: סמכות כללית וטבועה של בית המשפט. >
אישה אימצה שתי אחיות בילדותן. כעבור כמה שנים הן שבו להיות בקשר עם אימן הביולוגית. האם המאמצת עודדה את הקשר. בשלב מסוים הן שבו לחיות עם האם הביולוגית.
בהסכמת כולן, האם המאמצת הגישה בקשה לבטל את צו האימוץ, כלומר שמבחינה משפטית האם הביולוגית תיחשב לאימא של האחיות. >
פסק דין מהיום מבריטניה שכל כך מתאים לה.
צו אימוץ יוצר מבחינה משפטית יחסי הורות בין ילדה להוריה המאמצים. הוא סופי וקבוע. אבל האם אפשר לשנות אותו מאוחר יותר? החוק לא אומר על כך דבר. האם לבית המשפט יש סמכות טבועה, משלו, לבטל את הצו?
בית המשפט העליון של בריטניה פסק היום: לא. >
דוטרטה טען שהתיק אינו בסמכות בית הדין: את החקירה וצו המעצר אישרו כשהפיליפינים כבר לא הייתה חברה בבית הדין.
ערכאת קדם-המשפט דחתה את הטענה, וכמוה ערכאת הערעור היום. השאלה היא האם המדינה חברה בבית הדין כשהוא "הפעיל את סמכותו". פתיחת בדיקה מוקדמת נחשבת להפעלת סמכות. לכן אפשר לדון במקרה זה.
ב-2021 בית הדין הרשה לתביעה לעבור לשלב הבא: לפתוח בחקירה רשמית על פשעים בין 2011 ל-2019 (כלומר רק כשהפיליפינים הייתה חברה בבית הדין).
ב-2025 בית הדין הוציא צו מעצר לדוטרטה. כעבור כמה ימים הנשיא לשעבר נעצר, והוא נמצא כעת בהאג. >
הפיליפינים החלה להיות חברה בבית הדין ב-2011. בפברואר 2018 התביעה הודיעה על פתיחת בדיקה מקדימה בחשד לביצוע פשעים שבסמכות בית הדין. עיקרם נוגע לפעולות ב"מלחמה בסמים" שדוטרטה הכריז ויישם.
כעבור כחודש הפיליפינים הודיעה על פרישה מבית הדין. הפרישה נכנסה לתוקף במרץ 2019. >
המשפט של רודריגו דוטרטה בבית הדין הפלילי הבינלאומי על פשעים נגד האנושות – יימשך.
ערכאת הערעור קבעה שיש לבית הדין סמכות לשפוט את הנשיא לשעבר של הפיליפינים, אף שהמדינה פרשה מבית הדין בשלב מוקדם של ההליכים.
הודעה רשמית וקישורים 👇.
שרשור תמצית: >
תיקון חשוב: בית הדין לצדק של האיחוד האירופי, לא בית הדין האירופי לזכויות אדם.
במקרה הזה נראה לי שהתזמון מקרי. בית הדין קיבל החלטות נגד הונגריה גם כשלא היו צפויים חילופי שלטון בה.
הונגריה חוקקה ב-2021 חוק שאוסר להציג לילדים תוכן להט"בי. הנציבות האירופית פתחה בהליך נגד המדינה.
בית הדין האירופי לזכויות אדם פסק היום בהרכב מלא: החוק מפר הפרה עצמאית את ערכי האיחוד האירופי (קביעה תקדימית), מפר זכויות אדם ומפר את החופש להעניק שירותים ולקבלם.
ההחלטה כאן:
כותרת ההחלטה בתיק מס' 25-666 SAMANTHA ESTEFENIA FRANCISCO CASTRO v. JOSE LEONARDO BRITO GUEVARA
קסטרו נ' גווארה, היום בבית המשפט העליון של ארצות הברית.
לא, לא המהפכנים הקובנים, אלא בני זוג מוונצואלה שנאבקים על המשמורת על בתם. האם סמנתה קסטרו לקחה אותה לארצות הברית, והאב חוזה גווארה קיבל אותה בחזרה אחרי הליך משפטי.
העליון סירב לתת לאם רשות לערער. סוטומאיור כתבה למה הסכימה לתוצאה. >
שתי חברות של איימי ויינהאוס מכרו בבית מכירות פריטים של הזמרת המנוחה. העיזבון של ויינהאוס (באמצעות אביה) תבע אותן וטען שהפריטים לא היו שלהן.
בית המשפט הגבוה של אנגלייה וויילס: הפריטים היו שלהן או שאיימי נתנה להן אותם. היא הייתה נדיבה מאוד עם חבריה. התובענה נדחתה.
המאמר המקיף בניו יורק טיימס:
www.nytimes.com/2026/04/18/u...
המזכרים כאן (המזכר בלי כותרת הוא מסוטומאיור):
www.nytimes.com/interactive/...
סוגיה מעניינת אחרת היא ששופטים ליברלים ציינו שמדובר בחריגה מהנוהל הרגיל. למעשה, הם אמרו שמדובר בתקדים לגבי ההתנהלות המוסדית. לא ברור עד כמה מי מתשעת השופטים חשב שהתקדים יהפוך לדבר יום ביומו, או התכוון לכך. >
הפרסום מחזק כמה מהביקורות שנשמעו על ההתנהלות הנוכחית בעליון.
א. שופטי הרוב התבססו מאוד על התוצאה הסופית: אם נפסול בסוף, למה לא לבטל כבר עכשיו את תוצאות התוכנית.
ב. כשהנשיא רפובליקני, השמרנים חושבים שעצם ביטול החלטה שלו יוצר נזק. בתוכנית של נשיא דמוקרט – אפילו לא הזכירו זאת. >
קנדי חשב שאין צורך להמתין: ממילא תוך כמה חודשים התוכנית תושעה.
אין בפרסום מזכרים של סקליה (שנפטר כעבור כמה ימים – ואילו הצו היה מתעכב מעט, היה תיקו ולא הייתה השעיה), של גינזבורג ושל תומס. אבל נראה שהתוצאה הייתה 5–4. >
מה מתברר מהמזכרים הפנימיים? רוברטס ואליטו החליטו לתת צו ביניים כי הם חשבו שבסופו של דבר התוכנית תיפסל בבית המשפט העליון, ואין סיבה שמדינות ומפעלים יספגו בינתיים הוצאות.
ברייר, קייגן וסטומאיור חשבו שהצעד חריג, ושאין צורך למהר כי התוכנית לא תיכנס לתוקף מלא מייד. >
בפברואר 2016 בית המשפט העליון החליט להשעות תוכנית של הסוכנות להגנת הסביבה בעניין פליטות חומרים מזהמים ממפעלים. הצו יצא בלי נימוקים ובלי דיווח על דעות מיעוט.
הצו היה חריג ביותר, בניגוד לנוהג הרגיל עד אז לא להתערב בעניינים כאלו (להוציא עונש מוות).
מאז ההתערבות הפכה לדבר שבשגרה. >
על סוגיית צווי הביניים כתבתי לא פעם, למשל כאן בפסקה ב.2:
deiuribus.wordpress.com/2025/10/22/o...
וכאן בפסקה ח.2 (בחצי השני, בעיקר על ההשפעה של הנשיא רוברטס בעניין): >
deiuribus.wordpress.com/2025/10/23/r...
הו, ואו.
לפני עשר שנים בית המשפט העליון של ארצות הברית התחיל להתערב יותר ויותר בנוגע לצווי ביניים בתיקים שמתנהלים בערכאות נמוכות, מה שמכונה תיקי צללים (shadow docket) או תיקי חירום (emergency docket).
הניו יורק טיימס פרסם היום מזכרים פנימיים מהפעם הראשונה שזה קרה. >