ליה. לעד תקפוץ ישר על המחשב/המחברת שלי בדיוק כשאני רוצה לעבוד…

עשיתי היום כלכך הרבה דברים של מבוגר אחרי, שכל מה שנשאר לי כוח אליו זה להתכרבל עמוק בשמיכה. הגיוני סה״כ.

וואו, יפים! מזלטוב לקטנה הגדולה😊

אומג זה נראה מושלם!
עדכני!

וואו, איזה יופי!
רוצה לראות את זה מקרוב

אני לא אוהבת בצק סוכר, אבל מה לא עושים בשביל ילד יוםהולדת, שהוא במקרה גם הפרטי שלי?😍

הקצפת פה זה 500מ״ל שמנת מתוקה ובערך 5 כפות גדושות אבקת פודינג וניל. החזיק יופי אפילו יום אחרי

והבירה הזו באמת נהדרת!

תודה😊
האמת שהתקילו אותי מאוחר מדי עם להביא מתנות🥴
אמרתי שאכין קאפקייקס. הנחנו ליד העץ- ואלה היו המתנות שלי לכולם: רד-וולט עם קצפת וניל וגרידת לימון (מהלימונים של המארחת😋)

אם לראשונה בחיי חגגתי נובי גוד בצאת 2023, זה אומר ש-2024 תהיה טובה יותר, נכון?

תגידו, הקטע הזה שהתאריך העברי והלועזי מתמזגים פעם ב-9 שנים אמיתי?
כי אצלי לא קרה מעולם ב-42 שנותיי, והגוזלון פגש את זה היום, ביום הולדת 8…

ספרו לי שהבן אוטיסט, בלי להגיד שהוא אוטיסט.
פיצת יום-הולדת 8 של #גוזלון.
״זכה״ ביום עם אבאמא במקום לחגוג בכיתה, כי העביר את השבת עם חום גבוה.

באופן מפתיע אני גיליתי שדוקא עם קרם לחות לשיער גלי התלתלים שלי מסתדרים טוב יותר מאשר קרם לחות לשיער מתולתל (הכל מסדרת ״מתולתלות״)

מסתבר ש״לקפוץ חצי שעה לבנק לסדר לנו ייפוי כוח לחשבון של אמא״ מתורגם ל״תבטלי את תכניות הבוקר שלך״

לפחות זכיתי לעוד יום מוצלח של 16-8, בלי כוונה מראש.

חתולו של תקרה, אם לדבר גלויות…

בואו פיד, ניסע לבית העלמין בצור משה.
כי באמת חסרים לנו ביקורים בבתי עלמין ברזומה, אז באה המלחמה וסידרה לנו עוד.

חיסון שפעת- צ׳ק✅

אבל היא שוכחת.
ושוכחת שסיפרנו לה, וסיכמנו איתה.

בשבת התפרצה עלי בטלפון, לאוזני חברים כי נאלצתי לדבר על ספיקר בשל ידיים תפוסות.

הערב התפרצה על אחי, כשישבנו לסכם את הכתוב על המצבה של אבא שנזמין מחר.

הנחתי את הכוס בכיור, אנרתי ״שלום״, ויצאתי.
הלכתי הביתה.
ברחתי הביתה..

זוכרות את הסרט ״הקיץ של אביה״?
יש שם סצינה לקראת הסוף, לפני שמאשפזים את האמא, שהיא חוטפת התקף פסיכוטי ומתחילה לכעוס ולצרוח, אז הילדה נועלת אותה בבית ורצה להתקשר לרופא: דוקטור, זו אמא שלי, זה שוב קורה לה.

אז אמא שלי.
רק בלי האשפוז, כי ירידת הזיכרון מסתבר תואמת גיל ולא דמנציה.

היילי הכלבה, הידועה בשם heily-doge או סתם doge (כינוי שגם הילדון בן ה7.5 החל להשתמש בו),
וליה החתולה, שבאופן מוזר אין לה כינוי, אבל על שמה המנובר המפורסם: ״לעשות ליה״: להיכנס בשקט בין הרגליים או מאחורינו כשעושים צעד וכמעט נופלים עליה.

והפוקימון סתם בשביל הכיף😜

שבעה.
תם הטקס.
המדינה במלחמה, עדיין מגוייסים ומטווחים והכל מובן,
ובכל זאת אנשים שחשבתי שבטוח יבואו אכזבו ולא באו, אפילו לא התקשרו או שלחו הודעה.

מריו ולואיג׳י באו לשבעה היום

להדביק פה בבית,שיתעוררו על עצמם ויבינו שגם בבית ישן ומתפרק צריך לטפל, ולא חייבים בעצמם אלא יש דבר מופלא שנקרא: אנשי מקצוע

להדביק על דלתות סגל החוג שלנו, שמתעקשות על התחלת ההכשרות (איפה? הרי קל״ת לא עובדות עכשיו ממילא), למי שיכולה, ולא חשוב שמלחמה בחוץ ולא בטוח ולמי יש ראש בכלל?
>

אני רוצה את הדביקי של ״הכל מטומטם״ בצורת מדבקה אמיתית.
להדביק עכשיו על כל דבר. על דלת הבניין למטה ששכן מטומטם מתעקש לנעול, כי למה שהמגיעים לשבעה ייכנסו בלי להטריד אותנו, או שחלילה אנשים שיזדקקו למקלט (שאין בשכונה, כי יש בכל בניין) יוכלו להיכנס>

מלחמה בחוץ.
חברים מגויסים, ונעים בין הלוויות של טבח נוראי ולוחמים שנפלו, ואנחנו כאילו בלי זכות להתלונן אפילו על השבעה הריקה שלנו על אבא😞