האלגוריתם הרג את הרומנטיקה

עלה עוד פרק בסטרייק השבח לאל

תודה. דווקא הייתי מודע, ועדיין...

וגם את זה שהנשים עצמן עלולות להיות בסכנה

ירד ממני המון לחץ ואני ממש מרגיש את הגוף שלי משתנה

כמו שמש נצחית הפוך

לפני 4 שנים הייתה להם הופעה של רדיו בלה בלה. כמה אני צריך את זה

אני בודד בדיוק כמו שהאינטרנט רצה

או שכמאמר המשורר people just aint no good?

אז יהיה בייבי בום? תינוקות יבנה? הוא ידליק משואה?

אני לא מבין מה פשר גל הליבידו ששטף את המדינה בגלל המאמן כושר

עזבתי את הרשת של הבנזונאצי ואני בקריז

למנועים חשמליים יש רעש מלחיץ ביותר

בוקר מסוג האקורדיון באוטובוס מנגן

איך שלומי שבן לא תרגם את "Nobody's baby now"

אני לא סימפ יש לי מנגנון הגנה אלטרואיסטי

"תכלס אני מבינה אותה. גם אני הרבה פעמים מסננת באפליקציות. פשוט..."
"יש יותר מדי מאיתנו הא?"
"תכלס כן"

אף פעם לא הייתי ממש טוב בלהיות עם אנשים, ואני לייט בלומר ביי דה בוק, אבל בשנים האחרונות התחושה שלי היא שהתרבות שלנו הופכת אותנו לבודדים ומטומטמים יותר ויותר. איך יוצאים מזה? מהלופ של ניכור-טירוף-שנאה-דחף לאפירמציות-דופמין-השטחת האינטימיות?