מה הבעיה? תעבירו אותו ישן לאוטו.
(זה בצחוק כמובן, למען הסר ספק)

מזל טוב!

אצלי לא היתה בכלל הפרדה, והמקצוע ומקום העבודה שלי היו חלק משמעותי בזהות העצמית. זה היה אחד הדברים שהפחידו אותי כשהתפטרתי. הדרך להתמודד עם זה היתה לבנות לי תכנית עם כל מיני דברים שמעניינים אותי והם חלקים אחרים בזהות שלי שהוזנחו במשך השנים של העבודה. בחלוף מעל שנה זה עדיין חסר לי אבל היה שווה את זה.

מה

זה לא מעט. פשוט קפצתם לי ברצף וזה הפתיע.

מה כולכם עושים בלוקסמבורג? @smallweed.bsky.social אני יודעת, אבל נראה שכל הפיד חבר אליה.

יש אסקלציה בכמות האנשים בפיד שלי שמדווחים מלוקסמבורג.

הסיפור שאינו נגמר?

במה זוועתי?

כן

💔

עצב גדול. היה חתול עם לב ענק ובן משפחה אוהב ואהוב. חיבוקים לכם, להוביטים ולווירג'יל. 💔

חייבת לזכור לקחת חצי קלונקס לפני שהולכת לקניון עם הילדה.

בגדול אני אשמח לא לשמוע יותר מטוסי קרב לעולם.

סיבה מוצדקת מאין כמותה.

מזל טוב!

אבל אלה קניות הרבה יותר כיפיות מבגדים!

עקרונית אני תמיד בעד צבעוני אבל הצבע הזה ספציפית...

כל פעם שעשיתי שם סיבוב בגדים יצאתי עם אפס בגדים אבל עם שלל מהמגדלור, יוקה ופאלפ.

לפי רעש המטוסים, מנסים להספיק כמה שיותר לפני שיחדלו אותם. הלוואי.

אני מחכה לתחקיר המשלים מהצד הישראלי שיספר איך הגענו למצב שקהילת המודיעין עומדת מאחורי ביבי כשהוא מוכר מגדלים באוויר לטראמפ.

תנחומיי יונתן

אלוהים אדירים

ואני מתקשה להרים את עצמי לעשות כל דבר, אפילו קטן, והימים נמרחים ומפנים מקום לעוד ימים נמרחים.
ואז מגיע היום שהוא כאילו ערב חג אבל שאנחנו לא חוגגים, ואין תכניות ואין כלום וצריך פשוט להעביר את הזמן באיזה שעמום חסר תוחלת ואני לא מצליחה להביא את עצמי לעשות כלום. וזה ממש ממש קשה.

וזה היה קשה אבל הצלחתי חלקית מאוד להתמודד.
אבל עכשיו עם המלחמה והחגים והילדים בבית כבר איבדתי כל שמץ של שגרה או של עצמי. זה רצף ארוך בלי התחלה וסוף. ואני יודעת שלאנשים עובדים נורא קשה כרגע, אבל איתי אף אחד לא בודק, אני לא נדרשת לאף אחד. אין לי לו"ז ואין לי פגישות ואף אחד לא מחפש אותי.

וברור שגם ביקרתי את עצמי שאני לא עושה יותר, שלא סידרתי את הבית ולא כתבתי ולא קידמתי את עצמי יותר מקצועית, אבל סך הכל היה טוב.
ואז הקורס נגמר, והחיפוש עבודה תקוע וגם לא ברור מה התוחלת של הדבר הזה. מצאתי קצת עבודת פרילנס אבל היא מאוד לא יציבה ואני עושה אותה מהבית ודי שונאת אותה.

כשהתפטרתי לפני מעל שנה זו היתה אחת המטרות שלי לעצמי - לבנות לי לבד שגרה טובה ונעימה עבורי כדי שאנצל את החופש הזה כמה שיותר טוב ולא אשקע. עמדתי בזה לא רע בכלל. אפילו היו תקופות שממש הייתי עסוקה. עשיתי קורס הסבה וכל מיני קורסים לעצמי שתמיד רציתי, ופגשתי יותר חברים והייתי יותר עם הילדים וכל מיני.

מחשבות אישיות, אולי מדי, שאני צריכה לפרוק ואולי אמחק אחר כך:
אני נוטה לצאת מאיפוס בתקופות בלי שגרה ולתת למחשבות השליליות שלי על עצמי להשתלט עלי.

יש שם משהו חדש למי שראה את הדוקו?

תעלומה! שלושתנו התגרדנו (הבנזוג פטור מהדרעק הזה) אבל לא נצפה דבר בסירוק!