הכחשת שואה.

בעבר חשבתי שייקח לנו המון שנים לשקם את המדינה אחרי תקופת נתניהו. היום כבר די ברור לי שהמצב אבוד, הנזק בלתי הפיך, ונותר לנו רק לחשב את הזמן לאחור.

היום זה היום בשנה של הפגישות של כל הפרויקטים עם שותפים מוסלמים, כשמנסים להיזכר על מה הפרויקט, ומה אנחנו עושים כאן בעצם.

התחלתי את הבוקר בלעזוב קבוצת ווצאפ של שלשה אנשים.

בסוף - המשטר האיראני צודק. ישראל משמידה את עצמה. למה הוא צריך להתערב בזה?

יש במחאה דגם של גברים עם קרחת, חלקם עם זקן, ופרצוף שנראה שאם הם מחייכים הפרצוף כולו מתפרק.

כבר אנחנו בשלב שמלחמת אחרים זו התקווה היחידה ולא החשש?

אלופה. איך לא חטפו אותך עדיין לאזה תקן?

מתן המשמעות למוות.
נראה שאחד הדברים הקשים שבאמת אנחנו לא יודעים להתמודד איתם היא שמאות חיילים מתו סתם. פשוט בלי שום סיבה. דוד המלך ואוריה.

שמח אצלנו...

איזה חבר מהעבר הרחוק התקדם אט אט בסולם הדרגות והתמנה לאחרונה לאיזה תפקיד בכיר בצבאנו. והאמת זה די מאכזב. הוא איש טוב ונחמד. אבל ממש לא מהמבריקים שהייתי מצפה לתפקיד כזה.

אני לא יכול לומר על זה דבר, חוץ מזה שתחקיר שקראתי עכשיו מלמד שאבא שלי צדק במה שהוא נאבק בתוך המערכת הביטחונית כבר 10 שנים לפחות. אבל הוא צנוע מדי אפילו בשביל לומר למישהו אמרתי לכם.

אם הייתה 'משאבת כאב' שהיית יכול לדרכה לאסוף מעט מהכאב של אנשים אחרים.

שבוע שעבר היא נפלה בבית ושברה את הירך. היא הצליחה להגיע ללחצן המצוקה, ומד"א הצליחו להיכנס מהחלון. הניתוך בירך הסתבך עם קריש דם במוח. והיא עדיין בתל השומר מורדמת ומונשמת.

לדודה שלי לא היה חיים זוהרים. היא אף פעם לא התחתנה. היא יצאה מההוראה לפנסיה מוקדמת ומעולם לא חזרה לעבוד. עם הגיל, היא איבדה את הראיה.

שבת שלום. הלוואי שניפגש מהצד השני עם בשורות טובות.

אני רוצה מחר להישאר בפיג'מה

לתוספת דיכאון, צפיתי אתמול ב"אין ארץ אחרת" על מספר יטא
העובדות - ידועות. לא חושב שחידש לי משהו.
כסרט - הוא ממש לא משהו. לעיתים משעמם.
אבל לגמרי חובה לראות. הלוואי שזה יהיה חלק מהחומר בשיעורי אזרחות.

כמה סבל. ואיזו אדמה מקוללת.

500

דברים שראיתי היום.

הוא פשוט גאון.

אחד האהובים, זה שיטות קדומות לרישום תווים

בתכלס - אולי אם כבר סוגרים את הרעיון הציוני, כבר לפזר אותנו חזרה. נשמע לי הרבה יותר ריאלי.

כאילו נראה את טרמפ אומר את אותו דבר לתושבי שדרות (כל הזמן מלחמה. אין שם עתיד. תחזרו למרוקו / רוסיה. הכל יהיה טוב).

תודה תודה. שנזכה לשנה הרבה הרבה יותר טובה.

האם היום הזה עוד ימשיך לפרק אותנו?

כן. אבל אני יודע שבקלות אני הופך להיות עוקצני ופוגעני. זה לא הופך יחסי עבודה לטובים.

חכיתי עד היום בשביל להרגע. שלחתי עכשיו מייל לכל המעורבים בנושא. מצד אחד - נכון לחכות בשביל לעשות את הדברים בצורה שקולה. מצד שני - נראה לי שעדיין זה יצא אמוציונאלי מדי.

שלי? כמובן.
אני מעסיק כמה מתכנתים בעבודה לפי שעות/פרויקט. בסוף - בפרויקט הבא, אני אחליט עם מי אני עושה עסקים.