קית סיגל, עופר קלדרון וירדן ביבס שוחררו!
אוהד עדיין חי!
ובעזה עדיין נאנקים 79 חטופים שהפקרנו בחושך ובכאב,
אנחנו בושה של חברה,
סיימו את הפאקינג מלחמה הזאת!!
בי נשבעתי,
התמונה הזאת תופיע כאן כל יום
עד שאוהד וכל החטופים
יוחזרו הביתה.
אבל אלה לחמניות שום. מה קשור קמח... 😉
כליות, הולך?
אם כבר מדברים על אבנים...
(זה מורגש יותר בגב התחתון, אז כנראה זה לא זה).
המנה הזאת מוגשת עם תוספות, רוטב, משהו?
ומהעולם...
די!!!
העיקר שזה מוציא טוב את הספה שלך!
נו, הוא סתם בובת גרב, הוככה מספר מי יודע כמה
זה היה לפני 58 שנה, שכחתי לציין...
חסר סימן שאלה קטן בסוף המשפט...
הגננת שלי בגן חובה, היתה גם הגננת של אבא שלי!
אורי משגב:
הנה שיירת נתניהו הבוקר בדרכה למשרד.
שעה אחר כך הוא כבר הגיש בקשה לדחיית עדותו השבוע בגלל מצבו הבריאותי.
כצפוי.
כפי שנחזה כאן בשבועיים האחרונים.
וכפי שתועד כאן יום אחר יום, הוא לא בחופשת מחלה.
הוא בחופשה מהמשפט.
די!!!
צפויים לכם ימים קשים (מבחינה צלילית, אני מתכוונת)...
לא הבנת. מה שמחזיק את האוטו יחד זאת עזרת השם (בתקווה שהשם קורא את כל מה שכתוב שם עליו ומבין את עוצמת האמונה).
איך אפשר להאמין בישות שצריכה כל הזמן שילטפו לה את האגו?
די!!!
נשמע קשוח :-)
לא, זה בוחן המציאות הראשון שלו והוא עבר אותו בהצלחה מרהיבה.
מה שקשה להגיד על האמא הזאת...
שוב החזרנו גופה כשיכולנו להחזיר אנשים חיים כבר לפני חודשים רבים!
דורון עדיין חיה!
ובעזה נאנקים 99 חטופים שהפקרנו בחושך ובכאב,
אנחנו בושה של חברה,
סיימו את הפאקינג מלחמה הזאת!!!!!!
בי נשבעתי,
התמונה הזאת תופיע כאן כל יום
עד שדורון
וכל החטופים
יוחזרו הביתה.
אולי תכיני לביאה פסיכדלית, או משהו כזה. משהו עם פחות חוקים...
שכחת את "שיחתך חשובה לנו".
זה פתח תקווה, ישראל, או פתח תקווה, טקסס?...
זאת הסיבה שאני שונאת את כל הברכות והאיחולים בקבוצות הווטסאפ ושולחת ברכות ואיחולים רק בפרטי ורק למי שבאמת בא לי לברך.
הברכה בקבוצה נתפסת אצלי כשו אוף ריקני (ואוו, איזו ברכה יפה כתבתי) ולפעמים ברור שהברכה היא רק מהפה לחוץ. מי שאכפת לו ממני באמת יודע לברך אותי בפרטי.
על תנחומים בקבוצה, דעתי רעה יותר.
די!!!
👍🎩
רק... מה בדיוק מעפן פה?
נראה לי מדהים.
הבעיה היא התורים לקופות?
זה מה שאני חוויתי בפעמים הבודדות שנכנסתי לשם (ולכן הן היו בודדות).
הכינוי גרבר (שזה פרופר מזון תינוקות) עורר אצלי את ה"חשד".
אבל אם טעיתי, מבקשת סליחה.
אצל גדולים קוראים לזה סמוד'י, זה לאו דווקא מזון תינוקות.
ולדעתי, לא צריך להתבייש שאוהבים את זה. אני מתה על מחיות פירות. גם הרבה מרקים אני אוהבת לרסק (בשביל זה המציאו את הבלנדר מוט, לא?)
כמו שאמרתי, אני לא מצליחה להפסיק לחשוב עליהם...
מאחלת לך שקט נפשי ושיפור מצב הרוח, אם הם אפשריים.